כבר אין ספק שהסינים הגיעו לישראל והם פה להישאר. BYD היא לא מהחלוצות בין היצרניות הסיניות שעשו עלייה ארצה, אבל היא כבר המובילה הראשית של הפלישה ונכון לעתה החשמלית הנמכרת יותר בישראל ב-2023. זה התחיל עם 3 דגמים: אטו 3, טאנג והאן. כעת BYD בדיוק מתחילה את הגל פלישה עם סדרת ה-Ocean שכוללת את הדולפין שהושקה בישראל לאחרונה, סיל U שפגשנו בסין לא מכבר ואת הסיל, אותה יצאנו לבחון סוף סוף, הפעם על כבישי גרמניה.
אמנם ציינו את זה לא פעם בעבר, אבל הסיל בנויה על פלטפורמה 3.0 של החברה כאשר הייחוד של הפלטפורמה היא האינטגרציה של מערך הסוללות כחלק אינטגרלי מהשלדה עצמה. הפלטפורמה הזו מהווה את הבסיס לדור מוצרים חדש ששם את BYD בחזית הזירה החשמלית, כפי שנוכחנו בביקור שלנו במטה החברה לפני כחודשיים. הייחוד בפלטפורמה הזו הוא שלמעשה בניגוד לחברות אחרות שם הסוללות יושבות מתחת לרצפה, בסיל הסוללות הן רצפת הרכב. זה אמור לשפר את המרווח הפנימי לגובה ולאורך. זה גם אומר שלדה קשיחה עם קשיחות פיתול של 40,500 נ״מ, שזה במילים אחרות מקביל לפורשה 911 חדשה.
בין אם ההשראה העיצובית הגיעה מהאוקיינוס או לא, BYD סיל היא מכונית נאה מאוד. זה מתחיל בפרופיל הספורטיבי עם מכסה מנוע נמוך, גג משתפל אחורנית ותא מטען קצר. לחזית יש אופי ועיצוב מוגמר בניגוד להרבה חשמליות ומאחור פס רוחבי המחבר בין הפנסים ויוצר מראה מאוד נקי ואלגנטי. מקדם הגרר עומד על 0.22cd בלבד, מה שעוזר להגדיל את טווח הנסיעה. הגג המשתפל לרוב פוגע במרווח הראש ליושבים מאחור אבל זה לא המקרה, שכן יש מרווח טוב לראש (אפילו עם גובה של 146 ס״מ נמוכים) ומצוין לרגליים. רצפה שטוחה וקונסולה בין המושבים הקדמיים שלא זולגת לאחור מאפשרת מרווח רגליים אמיתי גם לנוסע שלישי מאחור. תא המטען רחב ועמוק ויש עוד תא קטן (53 ליטר) בחזית.
מעבר למושבים הקדמיים מנחית אותי במושב רך יותר ממה שהוא נראה, אבל הוא סיפק תמיכה טובה ונוחות גם בנסיעה ארוכה. גם בעיצוב הדשבורד השקיעו מאוד כמו גם באיכות ההרכבה ואיכות החומרים שרק בתחתית תא הנוסעים פוגשים פלסטיקים קשים למגע. מסך המולטימדיה ענק (15.6 אינץ׳) ומסתובב על צירו מסיבה גבוהה מבינתי, עם מערכת הפעלה מאוד ״סינית״ בסידור האפליקציות השונות והתפעול. אבל לשם שינוי פה יש אפל קארפלי ואנדרואיד אוטו והמערכת מגיבה מאוד מהר לפקודות כך שלא תתקלו הרבה במוזרויות שלה.
החבר’ה ב-BYD עשו לנו חיים קלים. סיל מגיעה ב-2 גרסאות בלבד, שתיהן עמוסות אבזור ומערכות בטיחות. הגרסה הראשונה בעלת מנוע אחורי בעל 313 כ״ס ומומנט של 36.7 קג״מ ברמת אבזור דיזיין. היא מאיצה ל-100 קמ״ש תוך 5.9 שניות והרגישה חזקה ונמרצת גם ביציאה לעקיפות במהירות גבוהה. הגרסה השניה מוסיפה מנוע מקדימה כך שהספקה המשולב עולה ל-523 כ״ס עם מומנט של 68.3 קג”מ, כשהיא מגיעה ברמת אבזור אקסלנס שמוסיפה לדיזיין בולמים סמי-אקטיבים (שאינם משתנים עם מצבי הנהיגה) ותצוגת מידע עילית על השמשה. בזכות תוספת הכוח וההנעה הכפולה ה-0-100 נגמר תוך 3.8 שניות אבל הכוח הנוסף הורגש רק כשעוברים את חצי מהלך הדוושה. כך או כך הסיל מייצרת הרבה אחיזה ולא מפרפרת כמעט את הגלגלים ללא קשר לגרסה. לשתי הגרסאות סוללת 82.5 קוט”ש גדולה יחסית אמורה להספיק לפי היצרן לטווח של 520-570 ק”מ בהתאם לגרסה.
BYD סיל בהחלט מראה את הנטייה שלה לכיול ספורטיבי. ההיגוי קל מאוד ולא מתקשח גם במצב ספורט, לטענת BYD זה בגלל שהסינים אוהבים הגה מאוד קל ופה הם הקשיחו יותר. אבל יש לו תגבור נעים וטבעי. הבלמים הפתיעו קודם כל בכך שאין תחושת מדרגה במעבר מבלימת מנוע לבלימה עם הבלמים עצמם. כמו-כן הם לא דעכו והגיבו טוב, אבל כמו בכל רכב מעל 2 טון תמיד יש תחושה שקצת חסרה יכולת. ליומיום זה מעל ומעבר. האספלט הגרמני מקשה לקבוע את הנוחות בישראל אבל עושה רושם שהמתלים מכוילים מעט קשיח לטובת ריסון המרכב בסיבובים ובכבישים המהירים על חשבון גיהוץ השברים העירוניים.
המחיר המדוייק לא פורסם, אבל הוא צפוי להיות בגזרת ה-240 אלף שקלים שתציב את הסיל ראש בראש מול טסלה מודל 3 המחודשת. BYD סיל תנחת אצלנו בארץ לקראת סוף השנה, כך שאין עוד המתנה ארוכה. אבל אם אתם בדיוק חושבים להחליף לחשמלית חדשה סיל מספקת סיבות טובות להמתין לה כדי לשקול אותה מול המתחרות. מההכרות הראשונית איתה, מדובר במכונית מודרנית במראה וביכולת שבהחלט יכולה להמשיך את השתלטות של BYD על השוק המקומי.
BYD סיל – תעודת זהות
מנוע: חשמלי אחורי, הספק: 313 כ”ס, מומנט: 36.7 קג”מ, תמסורת: ישירה, הנעה אחורית, קיבולת סוללה: 82.5 קוט”ש, בסיס גלגלים: 292 ס”מ, משקל: 2,055 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 5.9 שניות, מהירות מרבית: 180 קמ”ש, מחיר משוער: 240 אלף שקלים