מאז הוקמה לקסוס כחטיבת היוקרה של טויוטה לפני כשלושה וחצי עשורים עבר המיתוג של החברה כמה תפניות. בתחילה ביססה את עצמה לקסוס בעיקר עבור השוק האמריקאי כמותג יוקרה סולידי בעל רמת איכות ואמינות גבוהה. לאחר מכן הייתה לקסוס ממותגי היוקרה הראשונים להיכנס לעולם רכבי הפנאי עם ה-RX הנחשוני שעזר לה לפנות לקהלים המחפשים שימושיות, לצד היותה הראשונה להציע טכנולוגיית הנעה היברידית בין מותגי היוקרה. מן הצד השני, ניסו היפנים לאחר מכן לבסס גם תדמית ספורטיבית כתשובה למותגי היוקרה הגרמניים עם חטיבת F Sport כשהשיא נכון לעתה היה מכונית העל הייחודית LFA.
קו הדגמים של לקסוס הלך והתרחב והוא כולל כיום מגוון דגמי סדאן, קרוסאובר ו-SUV כשבקרוב גם יכלול היצע מלא של דגמים חשמליים. אך יש כיוון קהל יעד אחד שבלקסוס נמנעו מלפנות אליו עד כה והוא קהל צעיר ואופנתי המחפש רכב יוקרה קטן. אופנתיות לא ממש עמדה בקו אחד עם התדמית היוקרה המכובדת שביססה לעצמה לקסוס, אבל הדרך לגדול עוברת במשיכה של קהל חדש והעולם כך אומרים שייך לצעירים, כך שהדרך ליצירת בייבי לקסוס הייתה הכרחית.
בלקסוס ניסו בעבר לפנות לקהל מבוסס וצעיר יחסית עם ה-CT הקומפקטית שניסתה להיות אלטרנטיבה לאאודי A3, מרצדס A קלאס וב.מ.וו סדרה 1, אבל זכתה להצלחה גבולית גם כי לא היה פשוט לשכנע לשלם פרמיה משמעותית על טויוטה פריוס מהודרת, וגם כי הקהל פשוט רוצה קרוסאוברים – מה שהוביל לכך מחליפת ה-CT הישירה היא הקרוסאובר UX.
דומה אבל שונה
לקסוס LBX שהושקה בעולם זה עתה ושיווקה בישראל החל בימים אלו היא ניסיון שונה לגמרי לפנות לקהל צעיר. מדובר בדגם שנכנס לנישה כמעט לא קיימת של קרוסאוברים קטנים ויוקרתיים מבוססי מכוניות סופרמיני. קרוסאוברים קטנים הולכים ומשגשגים בשנים האחרונות באירופה על חשבונן של מכוניות הסופרמיני הוותיקות, אך למעט אאודי Q2 הוותיק, DS3 ובמידה מסוימת מיני קאנטרימן היא לא ממש קיימת. זאת הסיבה שבלקסוס לוקחים הימור מחושב ולפחות בשנה הראשונה מקווים למכור באירופה כמות צנועה יחסית של 24 אלף יחידות מה-LBX החדשה, כשהם בונים יותר על השוק היפני ושווקי המזרח שם יעד המכירות הוא פי שלוש.
הבסיס של לקסוס LBX הוא פלטפורמת GA-B המודולארית המשמש גם את טויוטה יאריס ויאריס קרוס. הספקנות הראשונית מתעקשת לתייג את ה-LBX כיאריס קרוס בתחפושת, אבל בלקסוס מתעקשים להדגיש שיש שוני גדול בין המכוניות. האורך (419 ס”מ) והגובה (156 ס”מ) אמנם זהים, אבל ה-LBX רחבה יותר ב-6 ס”מ (182.5 ס”מ) כאשר בסיס הגלגלים התארך ב-2 ס”מ ל-258 ס”מ. מערך המתלי לטענת לקסוס שונה, נוספו לא מעט חומרי בידוד ומערך מערכות הבטיחות האקטיביות המתקדם ביותר הזמין על המדף של לקסוס. יחידת ההנעה ההיברידית היא גרסה משופרת ליחידה שביאריס קרוס, עם אותו מנוע 1.5 ליטר בהספק של 91 כ”ס המחובר למנוע חשמלי חזק מבעבר, היוצרים הספק משולב של 136 כ”ס. שוני נוסף במנוע הוא הוספת גל איזון להפחתת רעידות, כאשר ישנה גם סוללת ניקל-מטאל חדשה בקיבולת גבוהה יותר מאשר סוללת הליתיום הסטנדרטית, האמורה לאפשר לטענת אנשי לקסוס ביצועים וזמינות חשמל עדיפים.
אבל עם כל הכבוד לכל השינויים הללו, הדבר הראשון שמאפיין יוקרה הוא התחושה בתא הנוסעים. כאן אפשר להגיד שלקסוס עשו עבודה טובה למדי. עיצוב תא הנוסעים לא פורץ דרך, אך השדרוג ברמת איכות החומרים ניכר כאשר לפלסטיקה נעימה מצטרפים מושבים, דיפוני דלתות ולוח המכשירים העוטים עור סינטטי, עור נאפה או ז’מש בהתאם לארבעת רמות הגימור השונות. בצד הטכנולוגי ישנו מסך 12.3 כלוח מחוונים ואת מגנון פתיחת הדלתות החשמלי מדגמי לקסוס הבכירים, לצד תאורת אווירה עשירה וחימום למושבים. מעבר לכך ישנם פריטי אבזור לא אופייניים לקטגורית הגודל כמו חימום הגה, פתיחה חשמלית לדלת תא המטען ואופציה לתצוגת נתונים עילית ומערכת שמע עם 13 רמקולים (אופציות שלא קיימות ב-LBX במפרט המקומי בישראל). גג שמש פנורמי לעומת זאת לא מוצע כלל.
תנוחת הנהיגה עדיפה על זו של מכונית סופרמיני, אך עדין לא גבוהה במיוחד. מחב הפנים מספק בהחלט מלפנים עבור נהג ונוסע ממוצעי מידות, אבל כל חריגה מכך תבוא על חשבון הנוסעים מאחור שזוכים למרחב סביר בלבד. לא שזה משנה במיוחד כי לקסוס LBX אמורה להיות מכונית עירונית ולא משפחתית.
זו גם הסיבה שניתן לסלוח לאופי יחידת ההנעה הרועש תחת עומס בתאוצות החלטיות ולבידוד רעשי הרוח הלא מושלם במהירויות שיוט גבוהות. אם כי ניכר שיפור מהותי ביחס ליאריס קרוס. בסביבה עירונית לעומת זאת יחידת ההנעה מצטיינת באופי רהוט ונעים, כאשר בידוד רעידות מנוע הבנזין התלת צילינדרי שופר משמעותית. הביצועים לא מסעירים, אך מספקים בהחלט אם כי לא היינו מתנגדים ליותר מחץ תחת עומס או עקיפות.
המתלים מצליחים לספק רמת שיכוך טובה למדי על פני רוב המפגעים, עם אופי פעולה מהודק ושקט, ללא תחושה “חלולה” הזכורה מהיאריס קרוס. ההתנהגות של ה-LBX צפויה ומאוזנת, והתלונה העיקרית היא על כך שהיא פשוט מרגישה בוגרת ומרוסנת מידי, ללא ניסיון לשובבות כלשהי שניתן לקוות ממכונית הפונה לקהל צעיר.
פריט אופנה
בסופו של דבר לקסוס LBX אמנם חולקת בסיס משותף עם האחות העממית, אך מצליחה לתת תחושה של מכונית שונה. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בעיצוב החביב והמודרני, אלא בראש ובראשונה גם באיכויות נסיעה גבוהות משמעותית, לצד בידוד רעשים עדיף ותא נוסעים נעים בעל טאץ’ של פרימיום. כמכונית המיועדת בעיר לסביבה עירונית לקסוס LBX מספקת בהחלט את מה שמצופה ממנה בתוספת הנגיעה היוקרתית המתבקשת.
אלא שמי שציפה לבייבי לקסוס במחיר נגיש צפוי להתאכזב כיוון שמחירה של ה-LBX נע בין 200 ל-226 אלף שקלים, שבו מוצעות שפע של מכוניות גדולות, חזקות ומאובזרות לא פחות, שלא לדבר על כמה אופציות חשמליות היושבות על אותה משבצת ופונות לאותו קהל יעד. במציאות שכזו ובתמחור שכזה, לקסוס LBX צפויה להישאר מכונית נישתית למדי בעיקר עבור חובבי המותג.
לקסוס LBX – תעודת זהות
מנוע: 1,490 סמ”ק, 3 צילינדרים. בנזין היבריד, הספק משולב: 136 כ”ס, מומנט: 12.2 + 18.8 קג”מ, תמסורת: אוטומטית רציפה, הנעה קדמית, בסיס גלגלים: 258 ס”מ, משקל: 1,280 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 9.2 שניות, מהירות מרבית: 170 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 21.2 ק”מ לליטר, מחיר: החל מ-200 אלף שקלים
