בעידן בו שלל יצרני רכב סיניים מציגים חטיבות יוקרה שמאיימות, לפחות על הנייר, לאתגר את מותגי היוקרה מהמערב, הוזמנו על ידי קונצרן הרכב הסיני הגדול ביותר SAIC להיכרות ראשונה בסין עם מותג היוקרה החדש שלו IM (קיצור של של Intelligence in Motion). המותג החדש מתיימר להבטיח סטנדרטים חדשים בפלח היוקרה, כשהוא מגבה אותם בטכנולוגיה, והרבה.
מצד אחד, יכולות דינאמיות וספורטיביות גבוהות הבאות לידי ביטוי עם קביעת שני שיאים חדשים: הראשון במבחן האייל המפורסם (Moose Test) עם דגם ה-IM5 וקביעת שיא מהירות ל-SUV סיני חשמלי בדגם ה-IM6 מן הצד השני, מבט לעתיד עם יכולות אוטונומיות ברמה 4, המעבירות את השליטה בנהיגה ברכב לידי מחשבים תוך התבססות על בינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת. כל אלו ארוזים גם בעיצוב אווירודינמי להפליא, עם מקדם גרר של 0.24 במכונית הסדאן ו-0.23 בקרוסאובר המשפחתי שרושם גם כאן שיא עולמי נוסף.
בפיתוח מותג היוקרה IM, מבקשת SAIC לנצל את היתרונות הגודל. המותג הוא בעל מרכז פיתוח ומחקר עצמאי במתחם של חברות הייטק הפועל בנפרד מהמטה של חברת האם. עם זאת, הוא נשען על ייצור במפעלי הענק של חברת האם המחזיקה בניסיון של עשרות שנים בייצור רכב, מה שעשוי לסייע במניעת “מחלות ילדות” המאפיינות שלל חברות טכנולוגיה שהחלו לייצר גם מכוניות הסובלות לרוב מהיעדר הניסיון בתחום.
אחרי שפגשנו את הדגמים לראשונה בתערוכת שנחאי, הגענו לביקור במרכז הפיתוח של החברה שמכוונת היישר לסטנדרטים המערביים. שני הדגמים הראשונים שיצאו מסין ויגיעו גם אלינו עוד לפני סוף השנה הם מכונית הסדאן IM5 ורכב הפנאי IM6. שניהם מציעים לצד המרכבים האווירודינמיים טווח נסיעה של עד 700 ק”מ בתקן ה-WLTP, גרסאות הנעה אחורית או כפולה לבחירה, היגוי לכל ארבעת הגלגלים המאפשר קוטר סיבוב של 4.99 מטרים המשדרג את יכולות התנועה של הרכב בסביבה עירונית כאילו היה מדובר במכונית סופרמיני.
גם פעולת ההגה והבלמים הינה “על-חוטית”, כלומר פועלת בצורה אלקטרונית וללא קשר מכאני בין גלגל ההגה לגלגלים ובין דוושת הבלם לבלמים. הדבר משפר לטענת היצרן את התגובות והופך אותן למהירות ומדויקות יותר, עד פי 3 ממערכת הידראולית, אם כי צריך לזכור שעד כה מערכות כאלו שהוצגו הרכבים אחרים עדין לא הבשילו לחלוטין, בטח מבחינת התחושות לנהג. בסעיף הנוחות מצוידות המכוניות בבולמים אדפטיביים ומתלי אוויר עם כיול המשתנה על פי מצבי הנהיגה. וברוח ימים אלו, אי אפשר בלי AI כשאל אלו מצטרפת גם תוכנת ניהול מבוססת בינה מלאכותית שאמורה לגרום לכל המערכות לתפקד באופן מיטבי.
כאב ראש לגרמניות?
נהיגת היכרות אמיתית לא התאפשרה לנו משום שבסין אין אפשרות לזרים לנהוג על כבישים ציבוריים (אלא אם עושים רישיון זמני בתהליך מורכב). עם זאת, כדי לטעום קלות מיכולות הרכבים הגענו למסלול מיוחד בו ניתנה לנו ההזדמנות לבצע תאוצות מהירות, בלימות חרום, הקפות מסלול במהירויות גבוהות, סללום ואת מבחן האייל המפורסם (Moose Test) בו שבר דגם הIM5- לפני כשנה בדיוק שיא עולמי, כאשר עבר בהצלחה את מסלול ההתחמקות ממכשול במהירות של 90.9 קמ”ש. בכך שבר את השיא שהשיגה לפני 26 שנה סיטרואן קסנטיה אקטיבה V6 שסיימה את המסלול במהירות של 85 קמ”ש. אגב, המכונית הצליחה לעשות את אותו המבחן גם בגרסה אוטונומית מלאה (רמה 4) וללא נהג או נוסעים כלל ברכב במהירות של 72 קמ”ש.
על המסלול יכולנו להתרשם מהתאוצות של שני הדגמים, כאשר ה-IM5 מאיצה ב-2.9 שניות ל-100 קמ”ש בגרסת הביצועים שלה. במסלול מיוחד הודגמה לנו מערכת הסיוע לחניות המתקדמת שפיתח היצרן, הכוללת 4 תוכניות חניה בלחיצת כפתור אחת שעבדו באופן מעורר התפעלות. לא רק ביצוע חניות במקביל ובניצב שגרתיות, אלא גם כניסה לחניה באופן אוטומטי במקום שבו היה נדמה שהרכב לא מסוגל לבצע. זאת לצד יציאה כמעט בלתי אפשרית מחניה צפופה במיוחד וגם חזרה על תוואי נסיעה לאחור לא רק קו ישר, אלא נסיעה גם בסללום בדיוק על אותו תוואי נסיעה שביצענו רגע לפני, מה שמבטיח להוציא אתכם בבטחה למשל מחניה אחורית של בניין בו אתם צריכים לתמרן את כל הדרך בנסיעה לאחור או ברחוב ללא מוצא.
המחשב לוקח פיקוד
ביום האחרון של הביקור הוזמנו לנסוע בדגמי IM6 את הדרך ממרכז העיר שנגחאי למלון שנמצא בפרברי העיר, מרחק של כשעה וחצי נסיעה. הנסיעה התבצעה בנהיגה אוטונומית ברמה 2.5 (רמה 4 טרם מאושרת לנסיעה בסין). זה אומר שלפי החוקים במדינה חייב אמנם הנהג לשבת מאחורי ההגה עם ידיו עליו ולהביט קדימה, כאשר אם יוריד את היד מההגה ליותר מחצי דקה או את העיניים מהכביש, יתקבלו התראות חזותיות וקוליות שבמידה ולא ישמע להם, הנהיגה האוטונומית תבוטל. כל שנותר לו לעשות הוא להזין את כתובת היעד במערכת הניווט. הרכב ידע לצאת לבד מהחניה, לאותת ולהשתלב יפה בתנועה, להישמע לכל סוגי התמרורים, רמזורים וחוקי הנהיגה, כאשר את מרבית הדרך עשה הרכב בתנועה עירונית צפופה ובהמשך גם לרדת עצמאית לכביש בין עירוני, השתלב במחלף מהיר והגיע בשלום ליעד.
רוב הזמן העסק עבד באופן מרשים, אם כי רכב שהגיח מהצד גרם לנהג לקחת את הפיקוד על ההגה משום שהמערכת לא זיהתה אותו בזמן. גם באחד מפקקי התנועה, הרכב פתאום נרדם והיה צורך בהתערבות של הנהג עם לחיצה על דוושת הגז שהוא יתעורר. לעתים הרכב גם נפתח יותר מדי מרווח מהרכבים שנסעו לפני וכאשר הגענו לכביש אגרה, הרכב לא ידע להתמודד עם העצירה לצורך תשלום. בקיצור, היכולות כבר כאן, אך עדיין נדרש ליטוש ולימוד הרכב התמודדות עם מצבי קיצון והנהג ממש לא יכול ללכת לישון. אגב, לא משהו שטרם פגשנו עד כה (כמו למשל מערכת הנהיגה האוטונומית של טסלה), אך בהחלט הפגנת יכולות טכנולוגיות מרשימות. אלא שאל תצפו לפגוש את המערכת הזו בארץ, משום שהתקינה המקומית לא מאפשרת עדיין שימוש במערכות מהסוג הנ”ל.
השאלה הגדולה עומדת מאחורי כל המפגן הטכנולוגי הזה הוא עד כמה המכונית הזו אכן בשלה להתחרות בכבוד במותגי היוקרה המערביים? נצטרך לחכות לספטמבר הקרוב, בו צפויה ההשקה בישראל.