בשנים האחרונות אנחנו מוציאם את עצמנו מקוננים לעיתים קרובות על עוד מכוניות ספורטיביות שיצורן מופסק, לרוב ללא מחליפה בעתיד הנראה לעין. פועל יוצא של שינוי בדרישות הקהל, דרישות רגולטוריות מחמירות בנוגע לזיהום האוויר ויצרניות שמעדיפות לקצץ בעלויות הפיתוח והיצור על חשבון מכוניות לחובבי הגה אנינים ומתמעטים.
דווקא לאור המציאות העגומה, טויוטה הולכת נגד הזרים ובשים האחרונות דווקא מטפחת את חטיבת הביצועים שלה GR, משקיעה בספורט מוטורי ואף מתחייבת (ועומדת בכך) להמשיך לייצר מכוניות ספורטיביות ואף להרחיב את ההיצע ולהחיות דגמי עבר. בזמן שה-GR86 המחודשת נמצאת בדר, דור הבא של הסופרה נמצא תחת פיתוח וישנה כוונה גם להחזיק לחיים את הסליקה וה-MR2 חושפת טויוטה בימים אלו אבטיפוס למכונית ספורט דו-מושבית חדשה תחת חטיבת GR.
קוראים לה GR GT והיא צפויה להגיע ליצור בשנת 2027. בלי אולי, ובלי “נשקול זאת לחיוב”. לא משנה אם זה יהיה תחת סמל טויוטה או כדגם ראשון בלעדי של חטיבת GR, יש כאן חתיכת אמירה בעידן הנוכחי. בפרט שלצד אבהטיפוס המרמז על הדגם הסדרתי מציגה טויוטה גם גרסת GT3 למסלול שאמורה לתת תשובה לפורשה, מרצדס, פרארי ואסטון מרטין בסדרות מרוצים שונות בקטגוריה הייעודית. זוהי מכונית ספורט בתצורה קלאסית של מנוע קדמי מרכזי והנעה אחורית, כשעבור GR מדובר גם בצהרת יכולות הנדסיות, ואכן עבור ה-GT אכן גויסה את מיטב הטכנולוגיה שבנמצא.
העיצוב אולי לא חושני ומעודן כמו האיטלקיות והגרמניות, אבל אי אפשר להתעלם מאגרסיביות והנוכחות של המכונית, תוך שהיא משלבת על גבי צללית נמוכה קלאסית עם חרטום ארוך וזנב קצר שלל אלמנטים חיוניים, כונסי אוויר, ספויילרים ומסיטי רוח לטובת יעילות אווירודינמית, קירור יעיל וכוח הצמדה מוגבר. מדובר במכונית גדולה יחסית, עם אורך של 482 ס”מ, רוחב של 2 מטרים ובסיס גלגלים של 272.5 ס”מ. תא הנוסעים גם הוא פונקציונלי בעיצובו, עם מנהרת הינע גבוהה המפרידה בין הנהג לנוסע, מסך מרכזי בלתי נמנע, אך עם שליטה באמצעות חוגות ומתגים על ההגה ובקונסולה המרכזית על כל הפונקציות החשובות לנהג, בפרט אלו השולטות על מצבי הנהיגה וכיול המתלים.
אבל מה שמעניין כאמור הוא הטכנולוגיה שמאחורי. הבשורה הכי חשובה מגיעה מבחינת המנוע. עבור GR GT פותח מנוע V8 חדש בנפח 4.0 ליטר המצויד בשני מגדשי טורבו, וכיוון שעדין טויוטה צריכה לעמוד בתקנות הזיהום, וגם כיוון שהיא נושאת דגל של טכנולוגיה היברידית, ישנו גם מנוע חשמלי. אלא שהמנוע החשמלי לא צמוד למנוע הבנזין, הוא צמוד לתיבת תיבת ההילוכים שהיא אוטומטית בעלת שמונה יחסי העברה ומותקנת על גבי הסרן האחורי לצד מכלול של דיפרנציאל מוגבל החלקה, מה שעוזר גם ליצר חלוקת משקל של 55:45 בין הסרנים. הכוח מועבר מהמנוע דרך גל הינע מסיבי פחמן אל תיבת ההילוכים מאחור, כאשר המנוע החשמלי מצטרף לסייע כדי לצמצם את “נפילת” הכוח בהחלטת ההילוכים ואת השהיית הטורבו. בטויוטה לא נוקבים בנתוני תפוקה רשמיים כרגע, אך מצהירים על הספק של למעלה מ-650 כ”ס ומומנט של קרוב ל-90 קג”מ.
מכלולי ההנעה יושבים בתוך שלדת מונוקוק מאלומיניום, בפעם הראשונה בטויוטה (בלקסוס LFA הייתה שלדה מסיבי פחמן ואלומיניום), יחד עם מתלי עצמות עצה כפולות מלפנים ומאחור. כדי לשמור על שמקל נמוך יחסית, לוחות המרכב של GR GT עשויים סיבי פחמן מחוזקים בפלסטיק, מה שאמור לעזור להשיג משקל יעד של פחות מ-1,750 ק”ג. מערכת הבלימה תכלול דיסקים קרמיים עצומי קוטר שישכנו מאחורי חישוקי 20 אינץ’ קלים במיוחד עם צמיגי 265/35 מלפנים ו-325/30 מאחור. הן GR GT ובן גרסת ה-GT3 נמצאות כעת בשלבי פיתוח מתקדמים, וכאמור יערכו בכורה רשמית בשנת 2027, בתקווה שזה מה שיראה ליצרניות אחרות שעדין ניתן ליצר מכוניות ספורט ללא תלות חשמלית מלאה גם בעידן הנוכחי.
