מערכות התרעה ובטיחות מתקדמות מבוססות מצלמות ורדאר הפכו בעשור האחרון לחלק בלתי נפרד מהמכוניות המודרניות, כחלק מהמאמץ של תעשיית הרכב להפחתת תאונות. בתחילת הדרך נכנסו לשימוש מערכות התרעה על סכנת התנגשות או סטיה מנתיב כמו מובילאיי, כשתוך זמן קצר הוטמעו כחלק מהמכונית והפכו לסטנדרט נדרש בתקינה במדינות רבות.
ההתפתחות הטכנולוגית המהירה שדרגה מערכות אלו לכאלו בעלות פעולה אקטיבית, שבה הרכב מבצע בלימה או תיקון נתיב באופן עצמאי כשעל בסיס התכונות של מערכות אלו שואפות יצרניות הרכב וחברות טכנולוגיה להגיע ליכולות נהיגה אוטונומיות מלאות בעתיד. הנחת היסוד היא שמערכות בטיחות אקטיביות מונעות תאונות ואחראיות לחלק משמעותי בירידה בנפגעי תאונות דרכים במדינות רבות, אלא שמחקר חדש של ה-IIHS (איגוד חברות הביטוח בארה”ב) מגלה תוצאות מפתיעות.
מחקר שערך ארגון IIHS בשיתוף HLDI (ארגון המידע על תביעות ביטוח) מגלה כי מכוניות בעלות מערכות התרעה מפני התנגשות וסטיה מנתיב היו מעורבות בפחות תאונות ובפחות מקרי תביעות ביטוח בשיעור ניכר, אך ההבדל בינן לבין מכוניות שצוידו במערכות בטיחות אקטיביות היה שולי ולעיתים כלל לא קיים. במילים אחרות, מערכות בטיחות אקטיביות לא משיגות יתרון במניעת תאונות על פני מערכות התרעה. מחקר זה מגיע לאחר שלפני מספר חודשים פרסם הארגון מחקר נוסף בו בדק ומצא חוסר יעילות בפעולת מערכות הנהיגה החצי אוטונומיות.
המחקר הנוכחי ממשיך ומאשש תוצאות של מחקר דומה שנערך לפני 3, כאשר בשניהם נבדקו בעיקר מכוניות מתוצרת ניסאן וב.מ.וו בנות 5 עד 11 שנים. על פי המחקר הנוכחי ב.מ.וו ומיני מהשנים 2013 עד 2017 בעלות מערכות התרעת התנגשות נרשמה ירידה של 7% בתביעות גוף ו-13% בתביעות נזק לרכב, אך במכוניות בעלות בקרת שיוט אדפטיבית נרשמה ירידה זהה בתביעות נזקי גוף אם כי ירידה של 25% בתביעות נזק לרכב.
במקרה של ניסאן רוג (המקביל לניסאן אקסטרייל המוכר לנו) נרשמה ירידה של 49% בתאונות חזית במכוניות בעלות בלימת חירום אוטונומית לעומת כאלו ללא מערכת זו, אך הוספת מערכת בקרת שיוט אדפטיבית שיפרה את הנתון ל-54% בלבד, כאשר בין מערכות התרעת סטיה מנתיב לתיקון סטיה מנתיב לא נרשמו הבדלים כלל ברמת הפחתת התאונות. במכוניות בהן הייתה מותקנת מערכת מניעת סטיה מנתיב ושמירה על מרכוז רמת השיפור הייתה זהה בכבישים מהירים ובדרכים עירוניות, אלא שהמערכת של ניסאן פעילה רק ממהירות של 60 קמ”ש ומתחתיה פועלת רק אזהרת סטיה – כלומר השיפור במהירויות נמוכות היה זהה למרות שאין למערכת יכולת תיקון עצמאית.
לדברי אנשי ה-IIHS אחת הסיבות לתוצאות המחקר היא העובדה שמערכות כמו בקרת שיוט אדפטיבית ושמירה על נתיב שאמורות להעניק יכולת חצי אוטונומית ולמנוע תאונות דורשות את הפעלתן על ידי הנהג. נהגים רבים כלל לא מודעים או לא עושים שימוש בפונקציות אלו, כאשר חלקם דואג לכבותם כיוון שבניגוד למערכות כמו בלימת חירום אוטונומית מלפנים ובנסיעה לאחור או התרעה על תנועה בשטחים מתים, אופי הפעולה של המערכות האקטיביות לא תמיד רהוט ומטריד את הנהגים.
הגדיל לעשות נשיא ה-IIHS דיוויד הארקי שסיכם כי נכון לעתה “מערכות אוטומציה חלקית של הנהיגה הן יותר אביזר נוחות כמו חלונות חשמליים מאשר טכנולוגיה למניעת תאונות”.