מוטו-גוצי V85TT מאפשר לי לכתוב פסקת פתיחה קלישאתית, כזו שמספרת על אופנת האדוונצ’רים. אולי נזכיר בה כל מני יצרנים חדשים שרוצים חלק מהעוגה. איזו מילה על ההארלי פאן-אמריקה אולי. אולי בעצם נעזוב רגע את הקלישאות, ונחפש את הקשר של מוטו-גוצי לעולם הזה.
אבל רגע, גם לספר על הקשר (שישנו) של גוצי לדקאר המיתולוגי, עלולה להיתפס כקלישאה. אולי נסתפק רק בלהזכיר שהקשר הזה נגמר עם דגמים מתאימים בעידן ההוא. זוכר את ה-NTX? את הקוואטה? בכל מקרה, בוא ניגש לעניין.
מוטו-גוצי V85TT (ראשי תיבות של טוטו-טראנו) מנסה לכוון לשנים ההן. מבחינת הרעיון בכל אופן. האיטלקים מספרים, שזהו האדוונצ’ר-רטרו היחיד בסביבה. עם זווית ראייה כזו, הם גם אומרים בלי להגיד, שהגוצי הזה נמצא בקטגוריה משלו. אבל אני חושב אחרת (כרגיל?) ולא מוצא ממש טעם לתת להם להתחמק עם מיצוב נוח כזה. אדוונצ’ר אמרתם? בואו נראה.
מוטו-גוצי לא קיצרו תהליכים בתכנון ה-VT85TT. זה לא מקרה של שלדה משם, מנוע מכאן, שים על זה עיצוב חדש ושלח את זה למפיצים. זהו דגם בפני עצמו, עם שלדה חדשה לחלוטין, לרבות הזרוע האחורית, מיקום המפלט ועוד. גם המנוע, שהתחיל את דרכו ב-V9 עבר עיסוי עמוק, החלפת חלקים, צמצום משמעותי בגחון ועוד התאמות לייעוד הנוכחי. סידור השסתומים הוא המוכר של גוצי, אבל החומרים שונים. אז יחידת הכוח חדשה כמעט לגמרי, מרכיבי התיבה הקלים יותר ועד לשסתומי יניקה מטיטניום בראשים החדשים. התוצאה הספק שצמח ל-80 כ”ס.
מעבר לאלו ניתן למנות כאן, מזלג בקוטר 41 מ”מ מלפנים עם כיוונן עומס קפיץ ושיכוך החזרה ומהלך של 170 מ”מ. מאחור יש מונושוק עם מיכל גז נפרד ויכולת כוונון דומות ואותו מהלך. ניהול המערכות האלקטרוניות הגיע מאפריליה, ונראה שגם ההיגיון התפעולי והעיצוב של לוח השעונים בטכנולוגית TFT. יש כאן כמובן ABS ומערכת בקרת משיכה ואפשרות לבחור בין שלושה מצבי רכיבה לכביש, לגשם ולשטח. גם מערכת הבלימה, עם הקליפרים הרדיאליים של ברמבו ודיסק כפול בקוטר 320 מ”מ מלפנים, משדרת בריאות ועדכנות.
אני תמיד אוהב לראות חישוקי שפיצים על אופנועים שהשם שלהם כולל איזו התייחסות לשטח. למוטו-גוצי הזה יש כאלו, למרות שלא מדובר בחישוקי טיובלס. המידות מצביעות לכיוון האספלט בעיקר עם חישוק 19 אינץ’ מלפנים. גם הצמיגים – מצלר טוראנס נקסט – מראים פרופיל שמעדיף כביש. המשקף הקדמי מתכוון לפנים, אחור ונראה נמוך למדי. יש מגני ידיים מקוריים. המיגון לגחון נראה מאסיבי בהחלט וכולל גם שתי יחידות לצינורות המפלט. מאחור אפשר לראות סבל מתכת מאסיבי – לחובבי ההעמסות. נפחו של מיכל הדלק בהחלט מתאים לייעוד, עם 23 ל’.
כל אלו, ארוזים בעיצוב שלקח לי זמן להתרגל אליו. רטרו או לא, הגוצי הזה נראה שונה בנוף ולוקח זמן להבין את כוונת המשורר. בסוף נופל האסימון למה מתכוונים שם, כשמדברים על עיצוב שמכוון לשנים הגדולות של אופנת הראלי-רייד. שני פנסים גדולים, מיכל דלק גדול, סבלי ברזל וכו’. אחרי כל אלה, הגוצי, בצביעה הזו, נראה בייחוד אלגנטי ומחוספס. שני דברים שלא תמיד הולכים יחד, כאן הם בהחלט מצליחים ליצור ייחוד ואמירה. ואם נגעתי באריזה, האופנוע הזה מגומר ברמה הגבוהה ביותר. חומרים, הרכבה, או כל פרמטר אחר – זה מרגיש כמו מוצר סופר מוקפד ואיכותי. אפשר לצאת לדרך.
תרשה לי לברוח מעוד תבנית. עכשיו אתה אמור לקרוא איך מרגישה הישיבה עליו, מה עם המתגים, איך נראים המחוונים. אבל הדבר הראשון שאני רושם בפנקס אחרי הרכיבה, מתייחס רק לעניין אחד. זה חתיכת אופנוע נוח. נוחות מורכבת מהמון פרמטרים, מושב, תנוחה, ויברציות, מיגון רוח ועוד. אז לפני שנצלול לאיך ומה, מוטו-גוצי V85TT זה אחד האופנועים הכי נוחים שרכבתי עליהם מזה זמן רב.
זה מתחיל מהמושב ומתנוחת הרכיבה. התחושה מרווחת, טבעית, נטולת מאמץ. המושב גדול ונוח, וגם מקומר בקצוות שלו, כך שקל מאוד להגיע לקרקע. גם המנוע החלק מוסיף כאן, נותרו קצת פעימות כוח אופייניות וגם גם מעט ויברציות תחת עומס בסל”ד גבוה. מיגון הרוח שנראה לי לא מספק בשלב הסטאטי, מאפשר שיוט מהיר בנוחות עם מעט רעש מערבולות מעל הקסדה וזהו.
הקסם של נוחות הרכיבה כאן, נוצר בשילוב של כל אלו, עם יחידות מתלה משובחות. אין כאן מיני שטיקים וסוגי הוקוס-פוקוס. פשוט יחידות איכותיות שמרחפות קסם מעל הכבישים המקומיים. אז אומר זאת שוב, כל אלו ביחד, מייצרים את אחד האופנועים הנוחים ביותר שבנמצא. אם אתה אוהב לתפור ק”מ רבים, יש כאן החיה הנוחה ביותר מהצד הזה של ה-100,000 שקלים. אפילו הרבה יותר.
ואם הזכרתי את תרומתו של המנוע לנוחות הזו, צריך להזכיר עוד דברים שהוא יודע לעשות. אפשר לשכוח כל מה שאתה חושב או יודע על גוצי. לרבות התחושה הכמעט חקלאית של המנועים והגירים הגדולים שלהם. האופי והפעימות של הטווין האורכי קיימים כאן, בלי המגרעות. זה אומר שהפעולה שלו חלקה, מהירה ונעימה. הוא אוסף סל”ד בקצב, מייצר תאוצה משמעותית, כשהמנתק מתערב רק ב-8,000 סל”ד. וגם הוא, עושה את זה בצורה עגולה, רכה ונעימה. תאוצות הביניים מרשימות, גם בזכות יחסי-העברה הקצרים. חמישי ייקח אותך עד 193 קמ”ש. מספיק לאופי ולייעוד. תפעול הגיר קל בצורה דומה למעט נקודה אחת. כשהאופנוע קר, בהילוכים וסל”ד נמוך, יש נקישה קלה בהעברת הילוך, שארית זניחה מאותה גסות גוצית של פעם.
זה מרגיש כאילו מישהו בגוצי, לקח תמצית ממהות המותג, ואז צמצמם אותה עוד. את התזקיק הזה, הוא פיתח לכיוון עדכני ומרשים. כל זה מבלי לאבד את המהות. ההתנהגות כאן היא דוגמה מצוינת לזה. בזכות החישוקים, הכידון ומידות הצמיגים, התחושה כאן זריזה למדי. לא מדובר בכלי תזזיתי, אבל שינויי קו מתבצעים בצורה טבעית וישירה. בזמן הטיה, מוטו-גוצי V85TT משדר טונות של בטחון ושומר על יציבות כיוונית מופתית. הוא גם מפגין ניטראליות מהי, לפי הספר. אין כאן שום נטייה או דחיפה מעבר למה שביקשת. המזלג המשובח נותן גם כאן עבודה, מצמיד את הצמיגים לרצפה, גם על אספלט לא מושלם.
עוד לא סיימתי, מצטער. הבלמים, לטעמי אוברקיל היסטרי כאן. התוצאה מצוינת עם עוצמה, רגש ויכולת לשתול את הקדמי לתוך האספלט – עם עומק לבחירתך. גם האחורי מגלה כאן יותר רגש מהמקובל ובשניהם ה-ABS נכנסת מתי שצריך ולא שניה לפני. וזה מביא אותי לעניין תפקוד מערכות העזר שיש כאן ואת זה אני עומד לעשות דווקא מתוך קטע השטח.
שטח? כן, אמנם אין כאן חישוק 21 אינץ’ מלפנים אבל שפיצים יש ובגוצי אמרו אדוונצ’ר. בין שלושת מצבי הרכיבה מצוי גם מצב שטח, אז זו עוד סיבה לעזוב את האספלט. את המיגון המאסיבי מלמטה כבר הזכרתי ואציין גם שאפשר לפרק את הגומיות מרגליות הרוכב, פעולה שתחשוף שיניים מתכתיות ואוחזות. שטח? שטח!
טוב רגע, אולי אני קצת מגזים. זה לא שטח קשה מדי. אנחנו על שביל מהיר, שמרוצף בגבעות קלות מכאן, אבנים שתולות משם, עם מדרגות קלות למדי. על השביל הזה אני מגלה קודם כל, שהבקרות במצב שטח, מאפשרות לך לחקור את מגבלות האחיזה של הצמיגים. הבלם האחורי משוחרר מעול ABS וגם בקרת המשיכה מאולחשת כאן. וכך יוצא, שאתה יכול לבצע החלקות כוח מהנות, הנפות של הקדמי לפי צורך ועוד פעולות משובבות שכאלו. וכל זה בתוך מסגרת המעטפת האלקטרונית, עם ABS על הקדמי ובקרת יציבות שנותנת לך לשחק, אבל ממשיכה לשמור עליך.
התחושה היציבה, ויכולת הספיגה, נמצאים גם כאן, על השביל הזה. קל מאוד לחבוק את המיכל בישיבה, הוא מרגיש צר למדי. בעמידה ממשיך אותו הרושם, עד שאתה מנסה לקחת את הגוף קדימה ונתקל במיכל שהופך רחב מאוד. עם כריות כף הרגל על הרגליות, הנעליים הגדולות שלי נגעו בתושבת הרגליות האחוריות. לא נעים, לא נורא. אני בהחלט מאמין, שעם התכונות האלו ועם צמיגים עם פרופיל קצת יותר אגרסיבי, זה יהיה כלי מהנה מאוד לטיול בשטח.
מוטו-גוצי V85TT הוא גוצי בלי אבל, בלי כמעט. המיצוב-תלוי-העיצוב שלו אולי מתחמק מתחרות ישירה, אבל אין שום סיבה לכך. אם נעזוב רגע הגדרות אדוונצ’ר ערטילאיות כאלו ואחרות, זה פשוט אופנוע יעיל, מבצע ונוח. אם עוטפים את זה בתחושת האיכות שיש כאן מכל פלסטיק וכל מתג, מקבלים מוצר שיכול בקלות להסתכל בעיניים לכל מתחרה יפני או אירופי. מוצר שלם, שלוקח את הכריזמה של המותג הזה, לעידן חדש.
נתונים: 853 סמ”ק, 80 כ”ס ב-7,750 סל”ד, 8.3 קג”מ ב-5,000 סל”ד, 208 ק”ג (יבש), 19.5 ק”מ/ל’ (מבחן), מחיר: החל מ-86,000 שקלים