השנה כידוע מציינים 40 שנה לתחילת הפעילות של סוזוקי בישראל, שלה זכויות רבות בכל הקשור לשוק הדו-גלגלי המקומי כשהייתה היצרנית היפנית הראשונה ששמה פס על החרם הערבי ונחתה כאן. לקח לשאר היפניות הרבה שנים להגיע לישראל. כך הפכה סוזוקי ליצרנית המשמעותית היחידה כאן במשך עשור כמעט. בעשור הזה גם צמחה כאן התרבות הדו”ג בין היתר בגלל פועלו של טל שביט ז”ל והמגזין שהקים באותן שנים. היסטוריה. קל לקחת את הכל כמובן מאליו היום, וצריך לזכור שככה זה התחיל. פתאום הפריחו את השממה.
נעבור במהירות כמה שנים קדימה, נסתכל מסביב ונראה את הסגמנט המשתלט על כל פינה. מגמה שנמשכת שנים רבות. כן, כן, אופנועי ההרפתקה, אדוונצ’רים. כל אלו ממלאים את הארץ (ולא רק) את כל מדרגות הרישיון ובכל נפח. הגידול בדרישה לכלים האלו והמענה המהיר מאוד של כל יצרן מקטן עד גדול, מתבטאים בנוכחות אדירה של אלו בכל מקום. זה לא המקום להידרש לאופיה של אופנה, או לביקורת (הרבה והלא נעימה) שיש לכותב שורות אלו, על הקטגוריה הזו. במקום זאת נחזור שוב לשנים אחרות בהן נוצק התוכן לתוך התהליך אותו אנחנו רואים היום.
ב-1988 הציגה סוזוקי את DR BIG – דו”ש גדול מאוד קראו לזה פעם. והוא אכן היה גדול. דמיין את ה- DR600 ונגיד TS250X שהיו פזורים בשטח כאן מסביב. כן, גדול מאוד אפילו. בתוכו של האופנוע הזה פעם הסינגל הגדול ביותר בעולם, בתחילה בנפח 727 סמ”ק ומשנת 1990 עלה הנפח ל-779 סמ”ק. מיגון רוח ומושב רחב העידו שהוא יכול להרגיש נוח גם על הכביש בנסיעות ארוכות. צרפו לזה מתלים ארוכי מהלך ותחזוקה בסיסית יחסית, ותקבל כלי וורסטילי מאוד, על האספלט כמו שמחוצה לו. לא מפתיע שה-DR הגדול הפך חיש מהר לאהובם של צלמי העיתונות הישראלים. חבורה שבשנים ההן הייתה צריכה להגיע ראשונה לכל חור בכדי לצלם את המתרחש.
40 שנה לך, תזכור: סוזוקי GSX-R750 ישן מול חדש
מיסטר ביג
זה הזמן אולי לדבר על המקום ממנו הגיע סוזוקי DR BIG – על מירוצי המדבר הגדולים. עולם הראלי רייד היווה את הבסיס לרעיון שעמד מאחורי ה-DR הגדול. יש אומרים, שהכנף הקדמית העליונה של ה-BIG תוכננה עבור המירוצים המפרכים (דקאר, פרעונים וכו’) בכדי להעניק לאופנוע המירוץ יציבות משופרת במהירות גבוהה. כך או כך, מצאה את דרכה הכנף הגבוהה הזו אל אופנוע הכביש. “המקור” – הכינוי לאותה כנף – יהפוך להיות מוטיב חוזר באופנועים שונים בעתיד. בחלוף העשורים והפיכת הקטגוריה למסועפת יותר, יהיו דגמים שיעתיקו את המקור הזה. אבל המקור המקורי שייך כולו ל-BIG ולסוזוקי.
את הצללית של סוזוקי DR BIG אי אפשר לפספס. הוא נראה גדול, כבד ומאסיבי. עלה עליו תגלה את ההיפך בדיוק. הראש זוכר אותו כדו”ש גדול, אבל בהשוואה לאדוונצ’רים עדכניים הוא לא מרגיש כך כלל. הוא מרגיש צר, קל וידידותי מאוד. המושב מניח אותך בתוך האופנוע וכך גם הכידון הגבוה. הפתעה. לחיצה קלה על המתנע והמנוע הגדול מתעורר בפמפום ברור. קרבורטור כן? תחילת נסיעה ומשחק ופאף – איזו תגובת מצערת! אנחנו אוהבים לחשוב שמצערות מתוחכמות עדכניות ניחנות בתגובה מיידית ומדויקת. ובכן, לא כך הדבר. התגובה הראשונית של הקרבורטור, עולה על אלו של מערכות ההזרקה המתקדמות ביותר. לאט לאט מתברר שה-BIG הוא לגמרי אופנוע שטח. הוא משדר הרבה בטחון, המתלים סופגים היטב (קצת רכים לטעמי) והמנוע מגיב ומייצר אחיזה בקלות. אם זכרון העבר הגדיר את האופנוע הזה כיותר כביש ופחות שטח, בא הסיבוב הזה והראה לי שחלק השטח במשוואה הזו הוא משמעותי. והכל בחלקות ונעימות, כאלו שמדרבנים אותך לנסות יותר.
את החלק המודרני במפגש הזה, אני מכיר היטב. הוא הגיע לא מזמן לישראל וביצעתי עליו רכיבה מקיפה. כמעט ארבעה עשורים בין השניים האלו ומעניין לנסות ולמתוח קווי דמיון בין שניהם – היות ואין בינהם קשר אמיתי למעט רמיזות עיצוביות. העולם הדו”ג קפץ רחוק מאוד בזמן שמפריד בין שני אלו, סוזוקי DL800 DE ממחיש את זה באופן מצוין. זה מורגש בכל אלמנט, בכל רכיב, הקידמה כאן ברורה מאוד. ולמרות שאני נוהג לבכות את המודרניזציה של המכאניקה, כאן אחד ליד השני, קשה מאוד להתווכח עם החדש. ואולי זה הזמן להזכיר, את הרסטורציה המרשימה שביצע דורון טלמור הבעלים של ה-BIG על האופנוע שלו, הוא באמת נראה ומרגיש חדש לגמרי.
ב-DL800 DE (או ויסטרום 800 בשבילכם) לוקח את מנוע הטווין החדש של סוזוקי ומתאים אותו לדרישות המגוונות של עולמות האדוונצ’ר. התשובה של סוזוקי לקטגוריה הזאת הייתה קצת מאוחרת, אבל מהרגע הראשון על הסטרום אפשר להבין כי לדברים טובים שווה לחכות. אולי הנקודה המשמעותית ביותר כאן, היא יחס היכולת-תמחור שלו. היכולת הכללית שלו מציבה אותו מול אופנועים יקרים ממנו בהרבה. הכישרון הגדול של ה-DL800 מתבטא במקומות מנוגדים לכאורה. היכולת שלו לרוץ מהר מאוד על הכביש זו דוגמה אחת. המנוע הזה נמרץ מאוד, מציע כוח משמעותי, והתנהגות שלא מתחברת עם חישוק ה-21 אינץ’ מלפנים. הוא משרה כל כך הרבה בטחון על הכביש, ואז רגע אחרי, על חולות תחוחים במקרה הזה, עם צמיגי כביש, ממשיך לשדר את אותו הבטחון ולא מתרגש. וזו רק דוגמה אחת. כמובן שכל זה עטוף במכלולים משובחים, מערכות עזר אלקטרוניות, מצבי רכיבה וכל רכיב ותוספת מודרנית מוכרת.
נאמנות למקור
אולי יש דומה בין השניים. החישוק הקדמי המוכוון לשטח, הידידותיות והתחושה הבטוחה שהם נוטעים ברוכב. אולי זה המקור, שנמצא כאן, כאילו לא עזב מעולם. לטעמי ההבדל בין השניים ובין הזמנים, נמצא במקורות. ה-BIG הגיע מעולמות הראלי-רייד. ה-DL הגיע בכדי לתת מענה לקטגוריה הכי חמה בשוק. הראשון הוא שלב חשוב בהיסטוריה הדו-גלגלית וגם זו המקומית. השני, לוקח את כל הבסיס הזה לקצה ומראה בצורה נאמנה לאיזה גבהים אפשר להגיע עם אופנוע כזה. כך שה-DL800 יכול להתגאות בשורשים שלו, ואילו ה-BIG יכול להביט בנחת על הנכד שלו.
תודה לדורון טלמור על העזרה בהכנת הכתבה
סוזוקי DR800 S – תעודת זהות
מנוע: 779 סמ”ק, סינגל, קירור אוויר/שמן, הספק: 52.5 כ”ס ב-7,000 סל”ד, מומנט: 6.1 קג”מ ב-5,500 סל”ד, תמסורת: 5 הילוכים, בסיס גלגלים: 1,510 מ”מ, משקל (יבש): 185 ק”ג, צמיג קדמי: 90/90-21, צמיג אחורי: 130/80-17
סוזוקי DK800 DE – תעודת זהות
מנוע: 776 סמ”ק, טווין מקבילי, קירור מים, הספק: 84.3 כ”ס ב-8,500 סל”ד, מומנט: 8 קג”מ ב-6,800 סל”ד, תמסורת: 6 הילוכים, בסיס גלגלים: 1,570 מ”מ, משקל (רטוב): 230 ק”ג, צמיג קדמי: 90/90-21, צמיג אחורי: 150/80-17