פיאט אונו טורבו ופיג’ו 205GTI. זוג מכוניות מיתולוגיות, שאין צורך להציג לגולשי אתר אוברדרייב. זוג המכוניות הללו, קטנות חמות כפי שהוגדרו, הופיעו לראשונה כבר בשנות ה-80, אך אלו שעומדות מולי עכשיו הן מבציר מתקדם: ה-205 משנת 1992 והאונו משנת 1993. שתיהן הוצגו לעולם כמכוניות קטנות ושימושיות שתוכננו לבצע את מטלות היומיום, אפילו אם תתעקשו להעביר בהן מכונת כביסה, והפכו למכוניות קטנות חמות המסוגלות להציג יכולות ספורטיביות. עכשיו שתיהן עומדות מולי כשני דגמי אספנות אייקונים. האמת? היו לי חששות. האם הן באמת מהנות כמו שכתבו עליהן? אולי בכל זאת יש חלומות שלא צריך להגשים? יש רק דרך אחת לגלות.
צריך לומר כבר עכשיו. שני האקזמפלרים המרהיבים האלו לא נאמנים למקור במאת האחוזים. הפיג’ו 205GTI האדומה שייכת לניצן הדר והיא מסתירה כמה סודות. היא התחילה את חייה כ-GTI עם מנוע בנפח של 1.6 ל’. יחידת הכוח המקורית כבר מזמן לא כאן. במקומה נמצא מנוע MI16 (16 שסתומים) בנפח 1.9 ל’ שמפיק 160 כ”ס. המנוע הזה חזק אפילו יותר מזה של ה-GTI הבכירה עם מנוע ה-1.9 ל’ שהפיק 130 כ”ס. שינויים נוספים כמו חישוקי ה-15 אינץ’, סרן אחורי הכולל בלמי דיסק ועוד משלימים את המראה המזוהה של גרסת ה-1.9 ליטר.
מאחורי הפיאט אונו טורבו דור שני שמופיעה בתמונות, יש סיפור מיוחד אפילו יותר. היא החלה את דרכה כאונו 3 דלתות והבעלים הנוכחי הסב אותה באופן מלא לאונו טורבו. ההסבה כללה חלקים מכאניים, תוספות חיצוניות כגון כנפונים, חישוקים מקוריים ותגים, ומהפך מלא לתא הנוסעים, שכולל כעת גם את לוח המחוונים העמוס והאייקוני שכל כך מזוהה עם האונו טורבו. זה נשמע מפרך ובפועל זה הרבה יותר. שום קיצור דרך לא נעשה כאן, כך שההסבה הזו כללה עשרות רבות של שעות עבודה מתחתיה, מעליה ובתוכה.
האונו סיקרנה אותי מאד. מנוע הטורבו שתוכנן בשנות ה-80, שנחשב אז לשיא הטכנולוגיה. איך הוא ירגיש היום? מה יהיה האופי של המנוע הזה? אני מתחיל להתגלגל איתה בכביש. בורר ההילוכים מתגלה כנוח לתפעול, וכך גם דוושת המצמד הרכה. זהו, ההילוך השני משולב ואני מועך את הדוושה הימנית. מד הגדישה שבמרכז לוח המחוונים מזדקר באופן מיידי, שריקת הטורבו נוכחת ונדמה כאילו הוא מותקן ממש בתוך הדשבורד, ואני מחייך חיוך רחב. עזיבת דוושת התאוצה תוך כדי לחיצה על המצמד, רעש פריקה מתא המנוע, שילוב לשלישי, עזיבת המצמד וחזרה לדוושה הימנית ומד הגדישה שוב מתעורר לחיים ויחד איתו צליל השריקה שמפיח בי חיים.
בכל הקשור ליכולת בכביש המפותל ההתרשמות הייתה קשה יותר. הרכב עומד בפני החלפת בולמי הזעזועים הקדמיים. הקיימים עייפים מאוד ולא יכולים להתמודד עם העומס. התוצאה היא כניסה לפנייה קצת מהוססת, רוכנת, ולא מדויקת. היה מעניין דווקא לחוות את התנהגות האונו במצב מושלם. לראות מה הפער האמיתי מהבחינה הזו בינה לבן ה-205. אם לקחתי משהו מהנהיגה באונו זה המנוע שלה, שמלא באופי, מרץ וחיים, והצלילים הכל-כך מיוחדים שהוא מפיק.
הגיע תורה של ה-205. אני מתיישב במושבים שחובקים כאן הרבה יותר את גוף הנהג. המנוע מתעורר לחיים. גם ב-205 ההילוכים עוברים באופן נעים ומדויק, אך המצמד נקודתי ומצריך הסתגלות מסוימת. ה-205 רצה קדימה עם מנוע בריא שמושך אותה בקלילות ומטפס בזריזות במעלה הסל”ד. פניה ראשונה. הורדה להילוך שני עם גז ביניים. סידור הדוושות כאן מושלם וה-205 כמעט מדברת איתי ומספרת לי שאני יכול להגביר את הקצב בפניה הבאה. אני נענה לבקשתה, ובפניה השנייה הקצב עולה. ה-205 נכנסת בקלילות לתוך הפניה, ומשדרת לי במהלכה מה מצב האחיזה בכל סרן. זה מאפשר לי להגביר את הקצב מפניה לפניה בזמן שהביטחון מאחורי ההגה עולה במהירות. הסופרלטיבים לשלדה הזו, מתחזקים גם הם, באותה המהירות.
אחת הסיבות שהפכו את שתי המכוניות האלו לכל כך מיוחדות היא המשקל הקל שלהן. האונו שוקלת כ-880 ק”ג וה-GTI 205 בגרסת ה-1.9 המקורית שוקלת רק 860 ק”ג. המספרים הללו משפיעים ישירות על חוויית הנהיגה. אין בידוד רעשים ואין פילטרים. ברגע שנוהגים בהן מרגישים את גלגלי השיניים בבורר ההילוכים, את הוויברציות של המנוע באמצעות דוושת הגז, את מצב האחיזה של הגלגלים הקדמיים באמצעות ההגה ואת מצב האחיזה של הגלגלים האחוריים באמצעות המושבים הדקים. אין שום מערכת אלקטרונית שמפרידה בין הנהג לבין הכביש, או בין המכונית לגדר ההפרדה, אם תרצו.
בזמן הצילומים של המכוניות הפוטוגניות האלו, רוכבי אופניים בגילאי 40+ לבושים במכנסי טייץ עצרו לידנו. הסתכלו על השתיים ואמרו: “וואו, אתם החזרתם אותנו לילדות עם שתי המכוניות האלו! מדהים!”. זה פשוט מסכם את היום הזה. חזרנו לילדות. כי מבחינתי זה היה מסע אישי. הפיג’ו 205GTI והפיאט אונו טורבו לא רק עמדו בציפיות – הן עלו עליהן. אלו מכוניות שהזכירו לי בדיוק למה אני כל כך אוהב נהיגה: בגלל הקשר הישיר בין האדם לבין המכונה. לפעמים, בעולם דיגיטאלי, כל מה שצריך כדי להרגיש חי הוא מכונת זמן קטנה בחניה, מכונה שמחזירה אותך לתקופה שבה מכוניות הציעו חוויית נהיגה אנלוגית וטהורה. לתקופה שבה נהגים באמת נהגו. ואם לענות על החששות שפתחו את הכתבה הזו, את החלומות האלו חייבים להגשים.
עוד קטנות חמות נוסטלגיות באוברדרייב:
פיג’ו 106 ראלי פוגשת אבארט נובולארי על המסלול
מפגש משפחתי: מיני קופר קלאסית ומיני קופר JCW
פיאט אונו טורבו – תעודת זהות
מנוע: 1,372 סמ”ק, טורבו-בנזין, הספק: 118 כ”ס ב-6,000 סל”ד, מומנט: 16.4 קג”מ ב-3,500 סל”ד, תמסורת: ידנית,5 יחסי העברה. הנעה קדמית, בסיס גלגלים: 236 ס”מ, משקל: 879 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 7.7 שניות, מהירות מרבית: 204 קמ”ש
פיג’ו 205GTI 1.9 – תעודת זהות (נתוני יצרן למנוע ה-1.9 המקורי)
מנוע: 1,905 סמ”ק, הספק: 130 כ”ס ב-6,000 סל”ד, מומנט: 16.4 קג”מ ב-4,750 סל”ד, תמסורת: ידנית,5 יחסי העברה. הנעה קדמית, בסיס גלגלים: 242 ס”מ, משקל: 860 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 7.8 שניות, מהירות מרבית: 206 קמ”ש
