טוב, שניה. אני צריך להירגע. אנחנו כותבים לא מעט על מכוניות מעניינות ומיוחדות שמוצעות למכירה ברחבי העולם, אבל כאן קורה משהו שמצליח לגרום לי ממש לרעוד.
תסתכל טוב-טוב בתמונות האלו, אתה מכיר אותן, כולנו גדלנו עליהן. כן, זה איירטון סנה, כן זו המקלארן שבה הוא נהג בעונת 1993 רושם אתה את הניצחונות האחרונים שלו, לפני שסיים את חייו בעונת 1994. וכן, הוא ניצח אתה במונאקו, הניצחון השישי ברציפות שלו שם. שיא שלא יישבר. המכונית הזו, ממש זו, עומדת עכשיו למכירה.
אבל זה, כבד משקל ככל שיהיה, לא כל הסיפור של המכונית הזו. מקלארן MP4\8 היא לא מכונית גדולה מהחיים, התואר הזה שמור לקודמותיה עם מנועי הונדה. אלו שהציתו לנו את הדמיון. היא אפילו לא לקחה אליפות. אבל יש לה כמה סיפורים מתחת למעטה האדום-לבן-מרלבורו שלה.
לקראת עונת 1993 מצאה את עצמה מקלארן בלי ספק מנועים. הונדה פרשה (מסיבות כלכליות) וכל שאר החברות כבר חתמו על אספקת מנועים לקבוצות אחרות.
בלית ברירה, מקלארן השתמשה במנועי פורד בסיסיים (יחסית כן?) שנמכרו לקבוצות מעוטות יכולת. כך מצאה את עצמה אחת הקבוצות הכי חזקות על הגריד עם מנוע חלוש בהשוואה לרנו, פרארי ואפילו בנטון שקיבלה מנועי פורד רשמיים וחזקים יותר.
עוד פרט שצריך לזכור, ש-1993 היוותה שיא טכנולוגי בפורמולה 1 של העידן ההוא. מתלים אקטיביים, תיבות חצי אוטומטיות, בקרת משיכה ועוד. כולם הלכו אחרי המתכון של וויליאמס שפרעה את כל הקלפים. שנה אחרונה של טירוף טכנולוגי לפני שהחוקים ישתנו שוב ב-1994.

איירטון ידע שהמכונית הזו לא תחרותית. לא מול הוויליאמס FW15C עם מנוע הרנו. מול מכונית עם כ-80 כ”ס יותר וקבוצה שכבר מכירה היטב את כל השטיקים הטכנולוגיים למקלארן היה מעט מאוד סיכוי בשנה ההיא.
מצב הרוח היה ירוד, עד כדי שהיו טענות, שאיירטון סנה לא הסכים לחתום במקלארן לעונה שלמה והוא התחרה במהלך 1993, עם הסכם “ממרוץ למרוץ”. אותן טענות ספרו שכל מרוץ כזה שלשל לכיסו של איירטון מיליון דולרים.
למרות כל אלו סנה סיים את השנה הזו במקום השני ועם המכונית הספציפית הזו, שעומדת למכירה פומבית, השתתף בשמונה מרוצים, כשהוא מנצח כאמור, עם המכונית הזו ממש את המרוץ במונקו.
ל-MP4/8 יש עוד סיפור. היות והביצועים של מנוע הפורד לה היו מספקים מקלארן באו במגעים עם קרייזר (אז הבעלים של למבורגיני). נעשו מספר ניסיונות עם מנוע הפורמולה 1 של למבורגיני בשלדת MP4/8 שהותאמה למנוע ה-V12 האיטלקי.
.

הניסיון היה מוצלח למדי כשאנשים ממקלארן טענו שעם מנוע הלמבורגיני הם יכלו לקחת את אליפות 1993 בקלות. בפועל המנוע הזה היה מאוד לא אמין, הראה נטייה לא בריאה להתפוצצות במהלך המבחנים ושיתוף הפעולה בין שתי החברות לא יצא לפועל.
אז כדגם, יש למקלארן MP4/8 הרבה סיפורים מעניינים למדי. המכונית הספציפית הזו, שלדה מספר 006, שירתה את גדול נהגי הפורמולה אחת בעונה המלאה האחרונה שלו וגם נתנה לו ניצחון שישי ברציפות במונאקו.
אה כן, זו גם המכונית שהפכה את מקלארן לקבוצת הפורמולה 1 המצליחה בהיסטוריה של ליגת המרוצים הבכירה, לוקחת את הבכורה מפרארי עצמה.

אפשר להגיד שזו לא ‘המקלארן הנכונה’ וזה גם די נכון. MP4/4 תלהיב יותר בלי ספק. וגם תגיע בלי כל העזרים האלקטרוניים המיותרים – אלו שסנה יצא נגדם בגלוי. מצד שני, זו המקלארן האחרונה בה הוא נהג וניצח. זה נותן לה משמעות ועומק אדירים.
לטעמי למכונית הזו, למשמעות הזו, אין מחיר. אבל במכירה הפומבית שבה היא תוצע, היא תקבל מחיר, כמו כל דבר בעולם הזה, ותעבור לשכון אצל אדם בר-מזל. כזה שיחזיק בביתו פיסת היסטוריה מוטורית מודרנית נחשקת.
מקלארן MP4/8
מספר מרוצים: 16
נצחונות: 5 (איירטון סנה)
אליפות היצרנים 1993: מקום שני
מנוע: פורד V8
נפח: 3,494 סמ”ק
הספק: 680 כ”ס
תיבה: חצי-אוטומטית, 6 היל’
מתלים: אקטיביים, עצמות עצה, בולמים אופקיים
מערכות עזר: בקרת משיכה (TAG)
משקל: 505 כ”ס