את פסטיבל המהירות של גודווד אין צורך להציע, אבל אעשה זאת בכל זאת. מדובר באירוע אשר נפרס על פני ארבעה ימים ומושך אליו מאות אלפי מבקרים מידי שנה. הפסטיבל המוטורי המופלא מתקיים מ-1993 וכולל בתוכו מיטב יצירות ההנדסה המוטוריות מכל הזמנים, נהגים אושיות אחרות וכמובן את מסלול טיפוס הגבעה המפורסם.
במסגרת רצף האירועים המרהיב, מתקיימת גם מכירת פומבית שגרמה לי להפליג במחוזות הדמיון. לזמן אחר ולתהות איך היה הרגיש להיות נוכח באחת מנקודות הזמן הייחודיות הללו. זמנים בהם האנושות שעטה קדימה ושיאים נקבעו ללא מורא ולפעמים גם בלי היגיון.
מי שגרמה לי לתהות הייתה האלפא רומיאו טיפו B גרנד-פרי ‘מונופוסטו’ (מושב יחיד באיטלקית), רק מלהביט בתמונות החסרתי פעימה ונזכרתי מה נדרש בימים ההם בכדי להיות טוב, או מהיר.
המונופוסטו שעמדה למכירה פומבית (ונמצאת בתמונות כאן) היא שלדה מספר 50007 והיא דוגמה מובהקת ומוצלחת למכוניות הגרד-פרי משנות ה-30. יש באמתחתה ניצחונות רבים וגם קביעת שיא מהירות (ברייטון 1935). אבל הסיפור של המכונית הזו עמוק יותר מאלו.
בליבה של המונופוסטו שוכן מנוע מוגדש-על עם שמונה צילינדרים בשורה בנפח 2900 סמ”ק. הוא מפיק 215 כ”ס ומניע משקל של 750 ק”ג. אפשר רק לדמיין אין מרגישה המכונית הזו כל הדרך אל מעבר ל-200 קמ”ש.
הטיפו B הזו נחשבת לחלוצת המכוניות החד מושביות באירופה, כאלו שזכו להצלחה בכל אופן. כאלו שמציבות את הנהג במרכז ואת ארבעת הגלגלים מחוץ למרכב, באופן שמוכר לנו עד היום ממירוצי הפורמולה השונים.
אלפא ייצרה בסה”כ 12 רכבים במהלך השנים 1932-1933 6 בכל שנה.הדגם שמופיע בעמוד זה, נדיר וייחודי אפילו יותר. זו המונופוסטו ה-13 שיוצרהוהיא נבנתה בשיתוף קבוצת המירוצים שנשאה את שמו של אנזו פרארי.
המכירה הפומבית, הצליחה להכות את התחזיות ונסגרה על סכום דמיוני של 4.5 מיליון ליש”ט – בערך 20 מיליון שקלים לפני מיסוי. את זהות הרוכש בית המכירות לא פרסם, אך לאור הייחודיות של לאלפא הנ”ל אפשר רק לקוות שהיא עוד תופיע באירועים מוטוריים ותרגש את הצופים ביכולותיה.