ימאהה R1 הוא אחד האופנועים החשובים ביותר בעידן המודרני. כזה שהגדיר מחדש את הקטגוריה שלו. אחרי שהונדה פרצה את הדרך, עם הפיירבלייד המקורי, הגיע ה-R1 ולקח את המשחק עוד צעד לפנים. היום כל הסופרבייקים היפניים כבר נמצאים שם. ה-R1 היה הראשון להביא ממדים ומשקל של אופנוע סופרספורט (של הימים ההם) בלי לוותר על הספק של סופרבייק אמיתי.
1998-1999: ימאהה R1 נולד
ימאהה מציגה לעולם את ה-R1 הראשון, שמגיע להחליף את ה-YZF1000R. בימאהה משנים את תכנון המנוע הקלאסי, יוצרים יחידת הנעה קומפקטית יותר, בסיס גלגלים קצר יותר כשהכול עטוף בעיצוב רדיקלי. התוצאה היא ממדים של אופנוע 600 ומשקל דומה. עם 150כ”ס על 190 ק”ג וגאומטריה קיצונית, ה-R1 קוצר תשבחות מחד ומקבל תדמית “נושכת” מאידך.

2000-2001: מאות שינויים
ימאהה עושה מאמצים רבים על מנת לשפר הסופרבייק שלה. יותר מ-200 שינויים בוצעו במתכון המקורי במטרה לחדד את היכולת. משקל האופנוע ירד בכ-2 ק”ג ל-178 ק”ג. אספקת הכוח ניסתה להיות חלקה יותר כל הדרך לכמעט 12,000 סל”ד עם תפוקה סופית זהה. התוצאה היא גלגול משופר שנאמן למתכון הראשוני, הבסיסי, של ה-R1.

2002-2003: נפרדים מהקרבורטורים
עוד סדרת שיפורים שמשנה את צורת הזנת הדלק ומשאירה את ביצועי המנוע באותה הרמה בערך (152 כ”ס). מיקום המנוע בשלדה החדשה גבוה יותר, ואמור לשפר את הזריזות בשינויי כיוון. השלדה החדשה, קשיחה ב-30 אחוז מהקודמת לפי ימאהה והמשקל הכללי יורד בעוד ק”ג בודד.

2004-2006: האגזוזים באים
ה- R1 עובר שינויים רבים בעקבות מרוץ החימוש היפני שמתחולל בסגמנט הזה. העיצוב החדש, חושני יותר, הזנב מקומר גבוה ומתחתיו נדחסים זה לצד זה שני אגזוזים (ד”ש מה-916). גם נחירי הראם-אייר מלפנים בולטים ומשכים. הסיפור מתחת לפני השטח משמעותי לא פחות. מידות בוכנה קיצוניות יותר ושינויים מקיפים במנוע מעלים את ההספק ל-172 כ”ס. נתון המשקל היבש תואם באופן מושלם – 172 ק”ג.

2007-2008: עידן חדש
ימאהה R1 חדש לחלוטין. כזה שזונח את חמשת השסתומים לציל’ ועובר לארבעה – קונבנציונאלים יותר. יש גם מצערת-על-חוט, סליפר-קלאץ’, סעפות יניקה באורך משתנה ועוד. השלדה חדשה לחלוטין וההספק עומד כאן על 186 כ”ס עם משקל יבש שעלה ל-177 ק”ג. ההשפעות הויזואליות מה-M1 ברורות כאן ומסמנות את הכיוון אליו יצעדו היצרניות היפניות.

2009-2011: קרוס-פליין
ימאהה מתחילה לעשות מוזיקה חדשה ומביאה לכביש הציבורי את מנוע הקרוס-פליין – שמתבסס על הידע שנצבר על מסלולי ה-MotoGP. המנוע, שלא נשמע ולא מרגיש כמו שום 4 צילינדר בשורה אחר, מייצר 180 כ”ס. ימאהה ממשיכים להצהיר על 177 ק”ג, אבל רינונים שונים טוענים שהאופנוע כבד יותר מהדור הקודם. תוספת הטכנולוגיה, ובעיקר הקראנק הכבד יותר של מנוע הקרוס-פליין, עם יציקות מנוע כבדות יותר וגל-איזון אחראים על תוספת המשקל. ב-2012, מקבל ה-R1 עוד שינויים קלים וקצת אלקטרוניקה.

2015-2019: חזרה למקורות
דור חדש לחלוטין ל-R1 בעיצוב חדש לגמרי שזונח את המראה הזועם ומעניק לאופנוע שני פנסי לד שזורחים לרוחב המסיכה הקדמית. שוב תשומת לב למשקל במנוע ובשלדה החדשה, לרבות שימוש נרחב במגנזיום ואלומיניום. מעטפת עזרי רכיבה מלאה מגבה את הנתונים המרשימים של האופנוע הזה, כשימאהה מצהירה על הספק של 200 כ”ס ומשקל רטוב מוכן לנסיעה של 199 ק”ג.

2020: שיפור מדוד
שוב R1 שעובר שינויים מדודים אבל רבים. החל בעיצוב חדש, כזה שאמור לייצר קורלציה ברורה יותר לאופנוע של רוסי, ועד לשדרוג למערכות העזר האלקטרוניות. ימאהה מצהירים עדיין על אותו ההספק, 200 כ”ס כשעמידה בתקנות יורו5 הן עיקר הסיפור ביחידת ההנעה. המשקל הרטוב המוצהר מטפס ל-201 ק”ג.
