הסיפור של ימאהה ניקן (או בתרגום לעברית “שתי חרבות”) אצלי התחיל עוד לפני שבכלל שמתי את ידיי על הכידון, קודם עבדתי על הצד המנטלי שלי. “אתה לא פקח עירוני עם תלת-אופן”, חזרתי ושיננתי לעצמי, “אתה לא שוטר תנועה והניקן הוא לא תלת קטנוע”, המשכתי למלמל. צריך לשכוח שיש לו 2 גלגלים קדמיים, הוא אופנוע לכל דבר ועניין, בערך. אחרי לילה עם מעט מאוד שינה נראה לי שהצלחתי ל”עבוד” על עצמי.
ימאהה ניקן לא המציא את הקונספט של שני גלגלים קדמיים עצמאיים, או כמו שקוראים לזה באנגלית, Leaning Multi Wheeler. היו לפניו את הפיאג’ו MP3 והאח הקטן של הניקן, הימאהה TRICITY. אבל הם היו קטנועים וכאן מדובר בעצם על אופנוע. החלק האחורי הגיע מה-MT09, צמיג אחורי בקוטר 17 אינץ’ היושב בתוך זרוע אלומיניום עם בולם אחורי. השלדה חדשה ועשויה מצינורות ברזל עם ראש היגוי מפלדה ותושבת מנוע העשויה אלומיניום. המנוע הוא ה-CP3 המוכר. הוא מפיק בניקן 115 כ”ס ב-10,000 סל”ד ו-8.9 קג”מ. ימאהה שינו את גל הארכובה, יחסי ההעברה בתיבת ההילוכים והוסיפו מפת הצתה חדשה בכדי להתאימו לתוספת המשקל של הניקן, השוקל לא פחות מ-263 ק”ג.
עכשיו מגיעים ל”שתי החרבות”, שני הגלגלים הקדמיים, בקוטר 15 אינץ’, נועלים דיסק בקוטר 298 מ”מ לכל אחד עם קאליפרים בעלי ארבע בוכנות ומערכת ABS. לכל גלגל יש זוג בולמים של קאיאבה, כאשר הבולם האחורי בקוטר 43 מ”מ אחראי על מערכת שיכוך הכיווץ וההחזרה ואילו הבולם הקדמי בקוטר 41 מ”מ תפקידו לייצוב הגלגל בזמן ההטיה. מעל “שתי החרבות” מסתתרת לה מערכת מנופים שבזמן הטיה שומרת על הגלגלים מקבילים אחד לשני, זו מערכת שנעה לפי זווית ההטיה ואינה ננעלת בזמן עמידה.
זה אומר שאם תעזבו את האופנוע בזמן עמידה, תצטרכו לקרוא לשכן שיעזור לכם להרים אותו. בזמן הטיה הגלגל החיצוני עושה מרחק יותר ארוך מהגלגל הפנימי וכדי להתאים את זווית הצידוד של הגלגלים הקדמיים לרדיוס הסיבוב, השתמשו ביאמהה בעיקרון אקרמן המוכר מעולם הרכב, רק שכאן יש גם עניין של הטיה. את שאר הפינות סוגרת חבילת האלקטרוניקה הכוללת שלושה מצבי פעולה למנוע, מערכת ABS, בקרת אחיזה TCS ובקרת שיוט.
יותר גומי לכביש
לכל אופנוען ברור שככל שיש יותר גומי על האספלט יש יותר אחיזה, נכון, לא בכל רכיבה אנחנו מחשבים את כמות הגומי הנוגעת באספלט, אבל זה תמיד יושב בראש, איך אני מייצר יותר אחיזה, במיוחד בתנאי כביש לא אידאלים כמו כבישים רטובים או “מלוכלכים”. המחשבות על האחיזה רצות בלופ אינסופי במהלך הרכיבה. הניקן בעצם מכפיל את שטח הפנים של הצמיג הנוגע בכביש, דבר המגדיל באופן דרמטי את האחיזה של הקדמי על הכביש. מה שנותן ללופ בראש לרוץ בקצב רגוע יותר.
יאללה, מספיק לחפור, הגיע הזמן לעלות על הרובוטריק הזה. הדבר הראשון אליו שמים לב הוא רוחב הכידון שעומד על 885 מ”מ, 35 מ”מ יותר מטרייסר. תנוחת הרכיבה היא מאוד זקופה כאשר המושב האחורי מושך את הישבן אחורה כדי לשמור על חלוקת משקל. המראות נמצאות מתחת לכידון, על קצות הפלסטיקה המכסה את “שתי החרבות”. זה נראה מהצד כמו זוג מחושים של חגב. עם פרונט כל כך רחב, אל תנסו אפילו להשתחל בין מכוניות, תאבדו מחוש.
לחיצה על כפתור ההתנעה ומנוע שלושת הצילינדרים מתעורר לחיים ומשמיע גרגור נעים, מתחילים לנסוע, הניקן מצריך כמה דקות כדי להתרגל לפרונט הכבד והרחב. במהירות נמוכה הניקן מרגיש קצת מגושם ואז פותחים גז ונותנים לסוסים לשעוט קדימה והכל הופך הגיוני יותר. המשקל בהחלט משחק פה תפקיד מרכזי, הניקן מאיץ בצורה טובה – לא תקבלו בעיטה לישבן והוא לא יעיף לכם את הקסדה אחורה. אבל ככל שהמהירות עולה תחושות הפרונט המגושם הולכות ונעלמות והניקן מרגיש זריז ושש אלי קרב.
מיגון הרוח סביר, הפיירינג מצליח להסיט את הרוח מהרוכב עד למהירות של 120 קמ”ש, מעל המהירות הזו, תצטרכו להיאבק במערבולות הרוח או לרכון כמה שיותר נמוך לכיוון המשקף הקטן. הניקן מצויד בקוויק-שיפטר שעובד רק בהעלאת הילוכים. באופנוע שאמור להיות תצוגת יכולת טכנולוגית לא ברור לי למה.
מי המלך בפניות?
אחרי הקווים הישרים, מחפשים את הפינות והעיקולים. כאן מתגלה הניקן כמלך אמיתי, אפשר לדחוף אותו לתוך פניה בכל מהירות בלי שום דאגה. גם במהירות נמוכה הניקן שומר על קו הפניה עם כמות מטורפת של אחיזה. בימאהה מצהירים שאפשר להשכיב את הניקן עד לזווית של 45 מעלות. נכון, הניקן הוא לא משחיז סליידרים, אבל להיכנס לפניה בלי הפחד של לאבד את הפרונט רק מגבירה את תחושת הריגוש.
אז מגיע השלב של בוא נדחוף אותו לקצה ונראה מתי הוא מאבד את שלוותו. גם בנקודה הזו הניקן לא צועק, אלא מחליק את הפרונט ונותן תחושה של התכנסות קלה. סגירה של הגז וטיפה ברקס והניקן מתיישר וחוזר לקו הפניה. ההיגוי של הניקן כל-כך קל, תענוג להפיל אותו לפניה ואז להרים אותו ולהפיל אותו שוב לפניה הפוכה, בקלילות שהופכת למעין משחק שלא נגמר. הבלמים סבירים, יש צורך בהפעלת כוח רב ופשוט חסרה כאן נשיכה.
סיכום
חז”ל מספרים שביציאת מצרים נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב היה הראשון שקפץ לים-סוף, בטרם נקרע הים לשניים, ובכך הפך לסמל לראשוניות ולחלוציות בהיסטוריה היהודית. אחריו הלכו כל שאר העם. אם נמשיך מכאן – השאלה המתבקשת היא האם הניקן הוא החלוץ שיגרור אחריו עוד יצרנים או שהוא ייכתב בדפי ההיסטוריה כקוריוז של חברת ימאהה.
אז למי הניקן מתאים בעצם? לאלו שאימא שלהם תמיד אומרת להם שצריך להיזהר מאופנועים, אבל אימא תראי, עוד גלגל אחד וזה כבר אוטו. או לאלו שהחברה שלהם פסלה את הרעיון של דו-גלגלי עוד בתחילת הקשר, מאמי תראי, יש לו 3 גלגלים, תראי כמה הוא יציב.
מבחינתו הוא פותח דיון פילוסופי בעיקר – מתי אופנוע מפסיק להיות אופנוע בעצם? תשובות אין לנו ואיש הישר בעניו יירכוב. גם בלי הכרעה פילוסופית ימאהה ניקן מרשים מאוד. עם תג מחיר של 110,000 ש”ח לא מדובר בכלי זול, כ- 33 אלף ש”ח יותר מימאהה MT09. אבל גם קשה להגיד שהוא יקר עם כל ההשקעה והייחוד שמקבלים בתמורה. אז אם יש לכם את הממון הדרוש ובא לכם להיכנס אל העתיד עם הרבה גומי על הכביש והמון ביטחון אתם צריכים לקחת סיבוב על הניקן.
נתונים: מנוע בנזין 847 סמ”ק, 115 כ”ס ב-10,000 סל”ד, 8.9 קג”מ ב-8,500 סל”ד, 263 ק”ג, 13.7ק”מ/ל’ (מבחן), מחיר 110,000 שקלים.