כבר לא צריך להיות עבריינים. אפשר לקנות חליפה, כפפות ונעליים. זהו. ואפשר להגיע ולהתחרות עם כל רכב. אבל כאן חביבי, פה מודדים זמני הקפה, אז אם אתה כבר בא, אתה בא עם רכב-רכב. כמעט 80 רכבים משובחים יש כאן בפיטס.
איפה זה כאן, אתם שואלים? פצאל, מסלול מרוצים חוקי ואמיתי בישראל, פצאל. הוזמנתי על ידי אנשי קאדילק, לראות את הפלא הזה שנקרא ליגת קאדילק – TIME ATTACK. את המירוץ הרביעי ליתר דיוק.
למי שטרם הכיר, מדובר בליגה הראשונה לנהגים חובבים, שהוקמה על ידי לאון טאובס וספארקו ישראל, עם תמיכה של הרשות לנהיגה ספורטיבית של משרד הספורט.

ההתרגשות, שהחלה לפני כמה ימים, התחלפה באכזבה. “המסלול מוצף, כרגע אין מרוץ. חכה לעדכון”, כך אלסיבוני בחמישי בערב. בשישי בערב הגיעו בשורות טובות יותר, המרוץ מתקיים כרגיל. יש!
“כביש 5 דוך עד לשם, פחות משעה נסיעה” אמר אלסיבוני. צדק הבחור, אבל שכח לציין איזו דרך נפלאה מובילה לשם. 25 דקות לתוך הנסיעה, כביש מפותל, אספלט איכותי וכביש שמזמין אותך ללחוץ חזק לתוך האייפקסים. לכמה דקות ארוכות, שכחתי לאן ולמה אני שם, פשוט נתתי לכביש לדבר.
פצאל, אומר השלט. זה כאן? אין שום רכבי מרוץ בסביבה, שקט. מכבה את המזגן, פותח חלון ושומע מרחוק משהו שנשמע , כמו מה שאני מחפש. בקצה העלייה נפתח לפניי מראה סוריאליסטי. מסלול מירוץ. אמנם בוסרי עדיין, אבל מסלול מרוץ. ממש כאן, באמצע שומקום, ריח צמיגים ודלק, צלילי מנוע בסל”ד הנכון באוויר, הגעתי.

מכוניות, מכל הסוגים, עומדות מסודרות תחת צליות, דגלים ושלטים של ספונסרים סביב המסלול. מסלול אמיתי, פה ושם עם שלולית שלא הספיקה להתייבש מהגשם. יובל מלמד לא עצם עין בלילה שלפני המרוץ, ארגן משאבות וגנרטורים שעבדו שעות בלי הפסקה כדי שיהיה מרוץ. סחתיין.
ליד המסלול, בין המכוניות והמכונאים, צוותים מאורגנים עד רמת המנגל ואווירה שלא הייתה מביישת אף צוות מרוץ. לוקחים פה את העסק מאוד ברצינות החבר’ה. בפיטס אפשר לראות פרארי 458, פורשה GT2 ו-GT3, לוטוס מתוקשרת, אלפא 4C, ניסאן GTR ועוד שלל חתיכות של הנדסה משובחת. והיו גם מיני, וסיטרואן AX ספורט, כמה אקזמפלרים של ב.מ.וו, מהבציר הנכון ועוד המון מכוניות מכל הסוגים. כיף.
המירוץ מתנהל בכמה קטגוריות, כאלה שהביאו את הפרייבט מהחניה בבית למסלול, אלה עם הפרייבט המשוכלל שכבר בטח תרם להם לשלילת רישיון אחת או שתיים בעבר, ואלה שהלכו ואשכרה קנו מכונית מירוץ.

המקצים התנהלו בסדר מופתי. פרט ל WRX אחת, שחזרה הביתה עם טמבון רופף לאחר מפגש עם קיר הצמיגים, לא נרשמו חריגים וחריגות, העניינים נוהלו במקצועיות. הצטרפתי לנסיעה מנהלתית על המסלול. זה היה מהנה, אבל בפעם הבאה אני מחזיק את ההגה.
תוצאות סבב 4 טיים-אטאק פצאל
בקטגוריה A – מכוניות עם מנועים מקוריים לא מוגדשים עד 220 כ”ס ניצח בר מושקוביץ אחריו הגיע ראם גרוס ושלישי סיים מור מושקוביץ, שלושתם נוהגים בב.מ.וו 328.

בקטגוריה B – שהיא למכוניות עם מנועים מקוריים עד 355 כ”ס, עמד על המדרגה העליונה בפודיום טים קורטוקין עם הונדה טייפ-R. אחריו התמקם אורן אלמזריק גם הוא בהונדה ושלישי הגיע דקל נער שנהג ב-308 GTI.
בקטגוריה C, למכוניות הנעה כפולה עם מנועים מקוריים, ניצח גיא אמודי, בב.מ.וו M2. אחריו על הפודיום עמד דורון שימשי שנהג בגולף R, ואת הפודיום סגר סימון אלישקוב באימפרזה.

בקטגוריה D, הפתוחה, ניצח שלומי שביב בפורשה GT3, אחריו ערן גומר במיצובישי איוו, וסגר פודיום ג’ון צ’יקו ב-STI.

אז יש ספורט מוטורי בישראל. כל הכבוד לכל מי שמעורב בעשייה הזו. זה לא מובן מאליו כאן. נתראה בפעם הבאה.