יש סרטים או סדרות טלוויזיה שהפכו את המכוניות לבולטות לא פחות מהשחקנים עצמם, בטח עבורנו, חובבי הרכב. במוזיאון Pop Central בצרפת, מוצג אוסף של אדם פרטי שרכש עם השנים לא פחות מ-60 מכוניות אייקוניות מעולם הקולנוע והטלוויזיה. רובן מקוריות מסט הצילומים, חלקן רפליקות מאד מושקעות, אבל כולן מעוררות הרבה נוסטלגיה וזכרונות מכמה מהסרטים והסדרות שהפכו לנכסים תרבותיים. המוזיאון נמצא בשדרת דו פונט רויאל 7, אטרצ’י, כ-40 דקות נסיעה דרומית לפריז. מחיר כרטיס כניסה לתצוגת המכוניות הוא 15 אירו, ואם אתם חובבי משחקים, עבור 7 אירו נוספים תוכלו ליהנות גם מתצוגה של משחקי וידאו ישנים של מרוצי מכוניות.
כשאתם מדפדפים בתמונות ומסתכלים על האוסף הזה, אי אפשר שלא לחייך ולהיזכר ברגעים האיקוניים שהמכוניות האלו יצרו על המסך הגדול או הקטן. בין אם מדובר ברפליקה מושקעת או במכונית מקורית מהסט, כל אחת מהן היא חתיכת היסטוריה שעיצבה באיזשהו מקום את חובבי הרכב. זה נכון שהבחירות של חלק מהמכוניות נראות מוזרות או ממוסחרות מידי, אבל זה כנראה חלק ממה שהפך אותן לכל כך בלתי נשכחות.
אחרי ביקור במוזיאון, שלא השאיר אותי אדיש, הכנתי רשימה של עשר המכוניות הבולטות ביותר מבחינתי:
ג’י.אם.סי ואנדורה – צוות לעניין (1983 – 1987)
הוואן המפורסם עם הפס האדום הפך לסמל של צוות לוחמים לשעבר שנלחמים בפשע. במציאות, ואן מגושם ואיטי עם מנוע דיזל בנפח 6.2 ליטר היה כנראה הרכב האחרון שהייתי בוחר בו למרדף, אבל בסופו של דבר כנראה שהם עשו משהו טוב בבחירה: קשה לדמיין רכב שכל כך מזוהה עם הדמויות שלו, עד שהוא כמעט הופך לחבר חמישי בצוות.
קאדילאק מילר מטאור – מכסחי השדים (שנת 1984)
הקאדילאק הזו משנת 1959, שפשוט נראית ענקית במציאות, הייתה בחירה מושלמת לסרט. היא מבוססת על קאדילאק מסדרה 75 שהוסבה על ידי מילר מטאור לאמבולנס. 25 יחידות בלבד הוסבו על ידי היצרן, מה שהופך את גרסת המרכב הזו לנדירה למדי. עם מנוע V8 בנפח 6.4 ליטר שיונק בנזין באמצעות קרבורטור ומפיק 300 כ”ס, צריכת הדלק כנראה הפחידה את השדים לא פחות ממכסחי השדים עצמם.
פונטיאק פיירבירד טראנס אם – אביר על גלגלים (1982 – 1986)
“קיט” היא דוגמה קלאסית לתקופה שבה אנשי הוליווד חשבו ששלל אורות וכפתורים בתא הנוסעים יהפכו מכונית לעתידנית. למרות העיצוב המרשים, קשה להתעלם מהעובדה שמנוע 5.0 ליטר עם 210 כ”ס מציג יחס נפח/הספק מביך כמעט כמו ההגה שהתקינו בה, שבטח שימש השראה ל”יוק” המיותר של טסלה.
פרארי טסטרוסה – מיאמי וייס (1984 – 1989)
הידעתם שפרארי כפתה על מפיקי הסדרה, באמצעות איום בתביעה, להחליף את הרפליקה של הפרארי דייטונה שכיכבה במהלך שתי העונות הראשונות בפרארי טסטרוסה אמיתית? הפרארי הזו, עם מנוע 12 צילינדרים ו-390 כ”ס כיכבה כפוסטר בהרבה חדרי ילדים בשנות ה-80. מה שלא כל כך ברור הוא איך שוטרים עם משכרות צנועה מחזיקים במכונית הדגל של פרארי באותה תקופה? ההיגיון הטלוויזיוני במיטבו.
ב.מ.וו Z3 – גולדן איי (שנת 1995)
שנה לאחר שרכשה את רובר, “השתלטה” ב.מ.וו על עוד סמל בריטי, כאשר כיכבה כמכונית האישית של ג’יימס בונד בסרט “גולדן איי” שסימל את הקאמבק של סוכן הוד מלכותה בשנות ה-90 . כל 15,000 ה-Z3 שיוצרו בשנת 1996 נמכרו ברגע שהמכונית הוצגה. ה-Z3 הופיעה מעט מאד זמן על המסך בסרט, אבל זה תוקן בסרט ההמשך “מחר לנצח” עם הב.מ.וו 750il שגם היא מוצגת במוזיאון.
פורד קראון ויקטוריה – גברים בשחור (שנת 1997)
רכב שמסמל את הפער בין מראה שגרתי ליכולות על-טבעיות. הפורד הזו, משנות ה-80, מצוידת במנוע V8 בנפח5.8 ליטר שמפיק רק 155 כ”ס. למרות זאת, משיכה אחת בידית תהפוך אותה למכונית מהירה. זו בחירה מצוינת לסרט: רכב שנראה רגיל לחלוטין ומדגיש את העובדה שיש דברים שהם שונים לחלוטין ממה שהם נראים. בדיוק כמו שני הכוכבים הראשיים.
פיג’ו 406 – טקסי 2 (שנת 2000)
סרטי “טקסי” הצרפתיים תמיד ידעו להגזים, אבל 406 שיכולה לעוף? גם עם מנוע V6 בנפח 3 ליטר שמפיק 194 כ”ס, יש גבול גם לפנטזיה. ל-406 הזו, שהיא המכונית המקורית מהסרט, היו שקיות הקאה שהשתחררו באופן אוטומטי, אם תשאלו אותי, לא בטוח שזה בגלל כוחות ה-G, אלא בגלל כל הפלסטיקה חסרת הטעם שהוצמדה לה.
באטמוביל – באטמן (סדרת סרטים שהתחילה בשנת 1943)
מכונית שהיא נשק, מעבדה ואייקון. הבאטמוביל עברה גלגולים רבים לאורך סדרת סרטי באטמן, כאשר בכל סרט, המכונית שיקפה את רוח התקופה. מה שמוזר הוא שהבאטמוביל תמיד הייתה בולטת במיוחד, למרות שהדמות הראשית אמורה להישאר במחתרת. כנראה שאי אפשר להילחם בפשע בגותהאם כשאתה נוהג בטויוטה קורולה.
דלוריאן DMC-12 – בחזרה לעתיד (1985, 1989 ו-1990)
כנראה שזו הדוגמה הטובה ביותר לרכב כושל שהפך לאייקון. בדלוריאן הותקן מנוע V6 בנפח 2.8 ליטר שסיפק 130 כ”ס בלבד. אם חושבים על זה, זה די מפתיע שהיא הצליחה להגיע ל-88 מייל לשעה. הבחירה בדלוריאן הכושלת הייתה גאונית – הדלתות שנפתחות כלפי מעלה והגוף העשוי נירוסטה הפכו את אותה למכונית חריגה שנראתה כאילו באה מעולם אחר, אפילו בלי התוספות המוזרות שהוסיפו לה כדי שתראה כמו מכונת זמן.
מהירות ועצבניות (סדרת סרטים שהתחילה בשנת 2001)
סדרת “מהיר ועצבני” עיצבה דור שלם של חובבי רכב שפתאום חשק במכוניות יפניות משופרות. ברגע אחד המיצובישי איבו, הניסאן GTR, ההונדה S2000, והטויוטה סופרה דור 4 כמובן הפכו למכוניות אייקוניות ומבוקשות. בעקבות סרטי מהיר ועצבני מדבקות צבעוניות הפכו לנורמה, ספויילרים ענקיים נראו כמו תוספת הגיונית, תאורת ניאון הייתה מגניבה ומכונית ספורטיבית לא משופרת הייתה חריגה. אגב, מתוך כל מכוניות “מהיר ועצבני” שמוצגות במוזיאון, האיבו היא המכונית היחידה שאינה רפליקה.
עוד לא מעט כוכבות קולנוע על גלגלים תוכלו לראות בגלריה שלפניכם