למבורגיני מיורה היא אחת המכוניות החשובות בהיסטוריה של עולם הרכב. אולי מכונית העל הראשונה, ואחת שפרעה חוקים עם מיקום ואופן הצבת המנוע שלה. אבל מעל כל אלו ניצב העיצוב האלמותי של גאנדיני שממשיך להפנט את כולנו גם היום. הנה כמה עובדות בנוגע לגרסת ה-SV המבוקשת שלה, שחוגגת חמישים השנה.
1. ה-SV הוצגה במרץ 1971 בתערוכת הרכב שלז’נבה בתור הגלגול האחרון והאולטימטיבי של המיורה. באותו הזמן גם הוצג הקונספט של הקונטאש, מי שתירש את מקומה בעתיד.
2. ה-SV לא הייתה סתם גרסה של המיורה, היא קיבלה הרבה שינויים, לאור הניסיון שכבר נצבר בלמבורגיני עם חמש שנות ייצור המיורה. מנוע ה-V12 האייקוני סיפק יותר כוח (385 כ”ס) בין היתר בגלל כיול מחדש של סוללת הקרבורטורים של וובר. בלמבורגיני טענו שיחידת הכוח קלה יותר לשימוש בגלל עקומת המומנט ששופרה וגם בזכות מערכת סיכה נפרדת לתיבת ההילוכים.
3. מיורה SV הייתה שונה מבחינות נוספות. השלדה שלה קבלה חיזורים לעומת ה-P400, המתלה האחורי קיבל זרועות מחוזקות ונקודות עיגון שונות והוא גם רחב יותר ב-130 מ”מ. גם מידות הצמיגים שונות עם חישוק רחב יותר מאחור.
3. יש גם לא מעט שינויים בעיצוב. החישוקים שונים לדוגמה. גאנדיני גם ליטף את הקווים החיצוניים עם פגושים אחרים, פנסים אחוריים בעיצוב שונה ושינויים קלים לפנים עם כניסת אוויר חדשה לראדיאטור. מבפנים הגימור מתקדם מזה של ה-P400 וכולל יותר תשומת לב לפרטים ושימוש נרחב בעור.
4. עוד שינוי בולט מבחוץ הם הפנסים הקדמיים. או מה שמקיף אותם. במיורה קיימים מעין “ריסים” מסביב לפנסים. ב-SV הם לא נמצאים והאזור צבוע בשחור. רבים נוטים לחשוב שאת השינוי הזה ביצע גאנדיני משיקולי עיצוב או אווירודינמיקה, אבל האמת סקסית הרבה פחות. היה זה פרוצ’יו למבורגיני שביטל את הריסים האמורים, משיקול עלות וזמן הרכבה. ב-SV הפרטית שלו, הותקנו אותם ריסים מפורסמים.
5. סה”כ יוצרו 151 מיורה SV והיא נחשבת לאחת הלמבורגיני הנחשקות ביותר היום ע”י אספנים ושאר אנשים בעלי ממון וטעם. יותר מ-290 קמ”ש יכלה לפתח ה-SV אבל אנחנו לא היינו מתנגדים סתם לשבת ולבהות בה, עומדת.