הונדה X-ADV מבחן (השקה עולמית): קרקע חדשה

הונדה X-ADV מאיפה מתחילים להסביר את הדבר הזה. אני באמת לא זוכר מתי יצא לי לשבת מול מעבד התמלילים שלי ולחשוב ארוכות על פתיחה הולמת. אני בוחן וכותב כבר למעלה מ-12 שנה ובדרך כלל, אחרי נהיגה או רכיבה כבר ברור לי מה הדברים שחייבים להאמר. ועכשיו, יומיים אחרי שרכבתי על הדו”ג הזה, בהשקה העולמית שנערכה לכבודו בסרדיניה, אני מוצא את עצמי מקיש על המקלדת אבל לא באמת יודע מהיכן להתחיל.

הדרך הפשוטה היא לסקור את הכלי הזה מבחינה טכנית, לחשוף שלב אחרי שלב את הסודות המכאניים שמרכיבים את השלם הזה. אבל אני מרגיש שזה לא מספיק, שיש כאן משהו עמוק יותר. אולי בגלל שההונדה הזה לא התחיל את חייו בישיבה של מחלקת השיווק או הפיתוח, אולי בגלל שהוא הכה בי כמשהו אחר לגמרי. ההונדה הזו התחיל את חייו כגחמה של איש אחד. ולמרות שהכלי הזה מיוצר ביפן, הוא חייב את קיומו לדניאלה לוקזי, שהוא בכלל איטלקי.

אל ההרים

לוקזי רצה לבנות משהו אחר. כלי רכב דו גלגלי שייתן חופש לרוכב שלו להגיע לכל מקום לצד שימושיות יום-יומית גבוהה. הוא רצה משהו פשוט מחד אבל מתקדם מאידך. הוא לקח איתו את מאוריציו קרבונרה (מעצב האפריקה טווין ואופנועי התצוגה המבוססים עליו) – גם הוא ממחלקת המחקר והפיתוח של הונדה באיטליה – ושניהם יצאו לתבודד בבית כפרי בכדי להפוך את הרעיון למציאות. הם יצאו משם עם כמה איור מדויק מאוד. מאותו איור ועד לגרסת הייצור של הונדה X-ADV לא ישתנה העיצוב כמעט בכלל. זה הזמן להעביר את המושכות להונדה יפן שם נוצק תוכן מכאני והנדסי לרעיון העיצובי של לוקזי.

בוא נפרק את המכונה הזו בשביל להבין אותה טוב יותר. בליבה נמצא את המנוע המוכר מה-NC, זה אומר טווין מקבילי בנפח 749 סמ”ק שלמרות תיבת אוויר ומערכת פליטה חדשה מציג את אותם נתוני הכוח. זה עובר אל תיבת ה-DCT המוכרת של הונדה (רובוטית כפולת מצמדים ויש גם חיישן שיפוע שמשפיע על פעולתה) כשחמשת יחסי ההעברה הראשונים קוצרו ב-5 אחוזים והאחרון קוצר ב-2 אחוזים (וגם נקודות העברת ההילוכים שונו). את המנוע עוטפת העריסה שמופיעה גם ב-NC כששלדת הזנב חדשה לחלוטין ותוכננה עבור הונדה X-ADV. הכוח מגיע אל הגלגל האחורי באמצעות שרשרת והזרועה האחורית מרשימה מאוד ועשויה מיחידה אחת של אלומיניום. יש מתלה פרולינק מאחור והמהלך הכולל עומד על 150 מ”מ ומלפנים מזלג הפוך בקוטר 41 מ”מ עם מהלך של 154 מ”מ. חישוקים השפיצים מגיעים במידות מכובדות (17 אינץ מלפנים ו-15 אינץ’ מאחור) ועליהם צמיגי ברידגסטון טרייל-ווינג שפותחו במיוחד ל-X. מלפנים יש שני דיסקים (296 מ”מ) וקאליפרים ראדיאלים – שהגיעו הישר מהאפריקה טווין. התוצאה היא כלי ארוך למדי 158 ס”מ בסיס גלגלים) גבוה (820 מ”מ גובה מושב) עם מרווח גחון מכובד (16.2 ס”מ כולל פלטת החלקה).

קשה להסביר איך מכה בך המתכון הזה כשאתה מביט בו בפעם הראשונה. זה לא ממש דומה לשום דבר שהכרתי. הוא נראה גדול, ארוך ומרשים מאוד. יש כאלו שאמרו שהוא מזכיר להם את האפריקה טווין, אבל אני חושב שזו רק הצביעה. המשטחים, הזויתיות, כל אלו לא ממש דומים לשום דבר אחר. וככל שאתה מתקרב אתה מוצא עוד פרט, עוד טיפול שונה במשטחים ואז כשאתה מתחיל לשלוח ידיים אתה מרגיש איכות, מבנה מוצק מאוד, חסון. ואם כבר קרוב אז אפשר לראות את הכידון הרחב, שמזכיר מאוד את זה של האפריקה טווין (ומגני הידיים שנראים כאילו נלקחו ישר ממנו), ואת לוח השעונים הייעודי שמתחבר בקלות לכל הקונספט העיצובי הזה. יש גם הנעה ללא מפתח ומקום לקסדה מלאה מתחת למושב. וגם פרטים קטנים כמו וונטילים בצורת L, תאורה לתא האחסון, שקע 12V, ג’ק אמצע ועוד. יש גם משקף מתכוונן ידנית לחמישה מצבים. תסתכל על התמונות ותנסה להבין איך זה נראה פנים אל פנים למרות שאת האימפקט המלא תרגיש רק כשתפגוש בו.

אל הגשם

העליה על המושב דורשת מעט מאמץ ממני. זה לא קטנוע שמאפשר להעביר את הרגל לפני המושב והוא לגמרי דורש הנפה רצינית של הרגל מעל למושב בשביל לעלות עליו. אחרי הטיפוס כבר אפשר להגיע עם שתי רגליים לרצפה ואז מתגלה תנוחת רכיבה זקופה ומרווחת מאוד עם שתי ידיים שנשלחות על הכידון הרחב. הנוף הנגלה מרגיש כמו אופנוע אדוונצ’ר לגמרי ורק המדרסים מחזירים אותך לתהות שוב, אולי זה בכלל קטנוע.

יש אפשרות לקחת את הרגליים גם למדרסים מלפנים (שהם קצת קטנים מדי לדעתי) אבל הסיפור האמיתי כאן הוא בכלל תוספת בתשלום. הונדה מציעה רגליות משוננת עם מקום שמתלבשות על מקום ייעודי. ברגע שאלו מותקנות מתקבלת תנוחה שונה לגמרי, עם כיפוף קל בברכיים ואפשרות חביקה אמיתית של המושב – אולי זה בכל זאת אופנוע? (אוטומטי, אוטומטי…) המנוע מתעורר בלחיצת כפתור קלה ואפשר לצאת לדרך. השמיים אפלים, מנחיתים מנות גשם נאות והופכים את הנסיעה הזו לנעימה פחות. אם רק הייתי זוכר להביא ציוד גשם…

יחידת ההנעה לא מייצרת שום הפתעות. המנוע הזה חזק וגמיש מאוד אבל לא מרגש בשום אופן. הוא דוחף מסל”ד נמוך עד המנתק (האלים) מספק כוח ולא דרמות. הביצועים, בחסות יחסי העברה הקצרים, טובים ואין שום בעיה למהר עם הונדה X-ADV. הוא מגיע מהר מאוד לכ-150 קמ”ש והצלחתי לגרד את ה-170 על השעון לפני שהכביש המפותל חזר לסורו. תפעול ה-DCT אינטואיטיבי למי שמכיר אותו וידרוש רבע שעת הסתגלות למי שלא. בגדול, במצב האוטומטי המלא הפעולה מרגישה קצת איטית יותר ויש נטייה לתיבה להעלות מהר להילוך הבא. במצבים הספורטיביים שלה היא מתאימה יותר לאופי הלבטיני, נותנת למנוע להגיע לסל”ד גבוה יותר והעברות חלקות ומהירות מאוד. יש כאן כמובן גם אפשרות לשליטה ידנית מלאה (עם אותם המתגים מצד שמאל) והתלונה האמיתית היחידה לדור האחרון של ה-DCT יעלה בתמרונים איטיים מאוד, שם צריך להיות מדויק מאוד עם יד ימין בכדי לייצר התקדמות עגולה וחלקה.

האפריקה טווין הוביל את מסלול ההשקה - יש קשר? — האפריקה טווין הוביל את מסלול ההשקה – יש קשר?

נתיב ההשקה נערך כמעט כולו על הפתלתלים שבכבישי סדרדיניה, שהציגו אספלט אוחז להפליא (גם כשהוא רטוב) אבל גם איכות סלילה בינונית עם מיני בורות והפתעות. הגשמים גם גרמו לאדמה לחה להיסחף אל הכביש, בקיצור, תנאים מאתגרים. הונדה X-ADV לא ממש התרשם מכל אלו. המיתלים מרגישים איכותיים, מהלכם מרשים והם מכוילים על הצד הקשיח של הסקאלה. בסה”כ יכולת הספיגה טובה ואני משער שרוכבים קלים יותר ירצו לרכך את פעולתם על ידי שימוש באפשרויות הכיוונון לעומס הקפיץ מלפנים ומאחור (במזלג ניתן לכוון גם את שיכוך ההחזרה). כבר בשלב הזה התחושות שמגיעות מהמכלולים, בשילוב תנוחת הרכיבה (ותוספת הרגליות) גורמות לי לתהות שהדבר הזה לא רק נראה כמו משהו אחר לגמרי אלא גם מרגיש כך.

אל הגז

את התחושה הזו העצימה האופן שבה התנהג הונדה X-ADV עם חבורת עיתונאים צמאי גז באוכף. מי שחשב שמימד האורך ונתון המשקל יהפכו את הכלי הזה לכבד ומסורבל (מודה באשמה), התבדה מהר מאוד. מרכז הכובד נמוך (בזכות המנוע המוטה לפנים), היציבות הכיוונית האדירה (בזכות אותו בסיס גלגלים) והניהוג טיבעי ולינארי בזכות הגיאומטריה מלפנים ומוטת הכידון. בשורה התחתונה על הכביש המפותל, הרטוב, עמוס ההפתעות ה-X-ADV הציג התנהגות משובחת. ואני לא מדבר כאן במונחים קטנועיים – יש לא מעט אופנועי “אמיתיים” שיכולים לקנא ביכולות שהפגין. הקצב עולה, שני עיתונאים ישראלים ואחד גרמני מתחילים לדחוף חזק יותר, מהר יותר. מוביל ההשקה (רוכב של הונדה בריטניה על אפריקה טווין חדש) מתחיל להעלות את הקצב גם הוא. מרכיבה נינוחה יחסית שהכתיב עד עכשיו אפשר לראות שהוא החליט לתת גז. הגוף שלו מתחיל לנוע על המושב מצד לצד, הצמיג האחורי שלו מאבד אחיזה ביציאה מהפניות וברור שהבחור נותן כל מה שאפשר לתת בתנאים האלו. השלישיה הישראלו-גרמנית מצידה מריחה דם, לא מרפה ויושבת עליו חזק, דוחפת אותו ועושה לו את המוות.

ככל שדחקתי בהונדה הזה, הוא העלים לגמרי את המילה קטנוע מראשי. תת המודע שלי הסכים כנראה כי בדרך אל חלק מהפניות מצאתי את הרגליים שלי, באופן אינסטנקטיבי נעות על דוושת הבלם ורגלית ההילוכים. ואין כאלו ב-X-ADV… היכולת לטפל בעומסים האלו, בתנאים האלו ולהמשיך לשדר ביטחון ופידבק מהגלגלים אל הרוכב (גם שהרגליות החלו מלטפות את האספלט שעדיין לא התייבש לחלוטין), פשוט העביר אותי על דעתי כנראה. עד כדי שמשהו בתת מודע שלי הפעיל את הגפיים על אביזרי השליטה הדמיוניים.

אם נעצור רגע את האטרף שהתחולל ברגעים ההם על הכביש המפותל ונתייחס רגע לאספקט השימושי יותר אפשר לציין את יכולת השיוט במהירות גבוהה עם מיגון רוח יעיל מאוד במצבו העליון. אפשר לציין גם את קלות התפעול והתמרון (עם זווית צידוד של 39 מעלות במזלג), אפשר להגיד שכשנסענו בעיירות הנטושות בחורף הסרדיני, המיתלים המשובחים הציגו נוחות טובה ושבאופן כללי ברגעים כאלו ה-ADV חוזר להיות קטנוע ודורש מינימום תשומת לב מהרוכב שלו. ברגעים האלו הוא משלב את היתרונות של המתלים האיכותיים, תנוחת הרכיבה הגבוהה והמרווחת, ביעילות אוטומטית, קלה לתפעול שלא דורשת שום מאמץ מצד הרוכב.

אל השטח

לצערי קטע השטח היה קצרצר ויועד אך ורק לצילומים. במעט שהיה אפשר היה לשים לב לכמה דברים. הונדה X-ADV מציע גם בשטח יציבות כיוונית טובה. האורך, המשקל ואופיו השטוח של המנוע הופכים דברים כמו החלקה של הגלגל האחורי לפשוטים מאין כמוהם. הספיגה ממשיכה להיות טובה אבל גם בשטח הרגשתי שהמזלג פשוט קשיח מדי וכדאי אולי להוריד, לפחות בתור התחלה, את עומס הקפיץ הראשוני. חבל שב-X-ADV אין אפשרות לבטל את פעולת ה-ABS כמו שניתן לעשות באפריקה לדוגמה ולתת לרוכב עוד כלי לטיפול בדרך הלא סלולה. בלי שום קשר לשטח, קצת מפתיע שאין לו בקרת משיכה, אבל אני חייב להודות שזה לא הפריע לי לרגע.

גם בלי לבחון את הונדה X-ADV לעומק בשטח (מה שאעשה ברגע שיגיע לכאן) הוא הותיר אותי פעור פה. ואם להתסכל על עוד עיתונאים מרחבי העולם שהיו איתי, ההפתעה היא כוללת ומוחלטת. זה לא כלי מושלם אבל זה כן משהו חדש ואחר לחלוטין מכל מה שהכרנו עד היום. משהו שנאמן מאוד לרעיון המקורי של לוקזי. כלי רכב דו-גלגלי שימושי מאוד בסביבה האורבאנית שיכול להתמודד עם כל תוואי ודרך מחוצה לה. כזה שמשדר קלילות מחד וקשיחות מאידך. זו פגיעה מדויקת בנקודת המפגש של צרכים שונים ומגוונים כל-כך, שיצרה משהו שנראה ומרגיש כמו זן דו-גלגלי חדש.