האתגרים שעומדים בפני תעשיית הרכב בשנים האחרונות עם המעבר להנעה חשמלית וההתמודדות מול ההתעצמות הסינית משנים את מאזן הכוחות. בעוד יצרניות מערביות יוצרות בריתות ואיחודים חדשים כדי לשרוד (כמו למשל האיחוד המתבשל בין הונדה לניסאן) גם בתעשיית הרכב הסינית מתחוללים שינויים.
כבר ברור שלמרות התאבון הסיני הגדול, בשוק בית כה תחרותי רק הגדולות באמת ישרדו. יצרניות ומותגים קטנים כמו אייויז, וולטמייסטר, NETA ו-HiPhi נקלעו לקשיים והפסיקו את פעילותן, אבל התחרות מאלצת גם יצרניות גדולות בסין חשב מסלול מחדש, לפעמים בהכוונת הממשל הסיני שמצד אחד מעודד הקמת חברות ומותגים חדשים, אבל מצד שני לא אוהב להשקיע ולהעניק סובסידיות למיזמים שנכשלים.
בימים אלו עלו דיווחים בסין כי שתיים מיצרניות הרכב הממשלתיות הגדולות דונגפנג וצ’אנגן עורכות בימים אלו ארגון מחדש לאחר שלא השיגו את ייעדי המכירות שלהן בשנת 2024. צ’אנגן הציבה לעצמה יעד מכירות של 2.8 מיליון מכוניות מכלל מותגיה השונים, בהם דיפאל שהחל את פעילות בישראל לאחרונה ו”אוואטר” שצפוי להגיע ארצה השנה. החברה אמנם רשמה עליה של 14.8% במכירות, אך בסופו של דבר סיכמה אתה שנה עם 2.68 מיליון מכוניות. זאת כולל במיזמי שיתוף הפעולה המקומיים שלה עם פורד ומאזדה (שעבורה תייצר צ’אנגן את ה-EZ6 החשמלית).
דונגפנג לעומת זאת הציבה לעצמה יעד שאפתני יותר של 3.2 מיליון מכוניות מכלל מותגי הקבוצה, הכוללים את ייפאי, מותג היוקרה וויה ופורטינג וגם מיזמי יצור מקומי עם הונדה רנו. בסופו של דבר מכרה קבוצת דונגפנג רק 1.89 מיליון מכוניות עם ירידה של כמעט 9% במכירות. רחוק מלהגדיר את המצב כמשבר, אבל מספיק כדי להסב את תשומת ליבו של הממשל הסיני.
שתי החברות הממשלתיות נמצאות תחת פיקוח של גוף המכונה “ועדת הניהול לפיקוח על נכסים בבעלות המדינה”, אשר הכריז בעבר כי בכוונתו לצמצם את התחרות בין חברות ממשלתיות כדי למנוע הפסדים למדינה. ההכרזה במקביל של שתי החברות על צעדי ארגון פנימיים מעוררת ספקולציות לגבי מיזוג בין שתי הענקיות הממשלתיות הללו, מיזוג שיכול להפוך את שתי החברות יחד ליצרנית הרכב החמישית בגודלה בעולם עם היקף ייצור של קרוב ל-4.5 מיליון מכוניות בשנה שתעקוף את BYD שהי יצרנית הרכב בבעלות פרטית הגדולה בסין.
עם זאת מיזוג בין שתי חברות גדולות כלכל, בעלות שלל מותגים המתחרים זה בזה ומיזמים עם יצרניות רכב נוספות הוא עניין מורכב שידרוש תהליך ממושך של ארגון פנימי של חלוקת הבעלות על המותגים השונים של כל קבוצה. כרגע מיזוג בין דונגפנג לצ’אנגן הוא בגדל ספקולציה רחוקה ממימוש, אבל אם מישהו בממשל הסיני יחליט שזה מה שצריך לקרות, מדובר בהחלטה שתטרוף את הקלפים ותשפיע לא רק על שוק הרכב הסיני.