ההזמנה להשקת דוקאטי מולטיסטרדה 950 החדש, לא גרמה לי לקפוץ מהתרגשות. אחרי המונסטר מלפני חודש שהוא כולו חדש, חזק ומלהיב – באה גרסה מוזלת ומוחלשת למולטי הגדול, תודה שזה לא נשמע מלהיב במיוחד. להיות אח קטן זה משהו שמפחית קצת מהערך לפעמים. בייחוד כשהאח הגדול מציע יותר נפח, יותר כוח ויותר תחכום.
יותר נפח, יותר כוח ויותר תחכום אלו בדיוק שלושת הדברים שפוצצו את קטגורית התיור-ההרפתקני לפנים בשנים האחרונות. עושה רושם שכל יצרן שמכבד את עצמו מציע היום אופנוע שמציע מנוע עם הספק של סופרבייק וכוח מחשוב של מעבורת חלל (עם מחיר תואם). להרבה יצרנים יש כלים קטנים, חלשים וזולים יותר בז’אנר התיור ההרפתקני, לדוקאטי אין. זאת אומרת לא היה עד עכשיו.
בדיוק בשביל המשבצת הזו נוצר דוקאטי מולטיסטרדה 950 – להציע מדרגת כניסה זולה יותר לעולם המולטיסטרדה של דוקאטי. ואלו לא מילים מושכות במיוחד, זול, חלש יותר, הגיוני יותר. וזו בדיוק הסיבה שלא נפלתי מהכיסא למראה ההזמנה.
למי קראת אח קטן
דוקאטי מלטיסטרדה 950 מזכיר מאוד את ה-1200 ולא בכדי. זה למעשה אותו האופנוע. המעטפת זהה, השלדה זהה, המיתלים זהים (לאלו של המולטי 1200 הבסיסי) וכך גם הזרוע האחורית (מגיעה מדגם האנדורו של ה-1200). הרשימה הזו מתארכת אז אולי נדבר על מה ששונה? אוקיי – ההבדל העיקרי הוא ביחידת ההנעה – שמגיעה מההיפרמוטרד.
מנוע הטסטה-סטרטה בנפח 937 סמ”ק קיבל כמה שינויים לכבוד משכנו החדש. תיבת אוויר חדשה תפסה את מקומה וגם מערכת הפליטה תוכננה בשלמותה מחדש. את עיקר השינוי, מספר לי דוידה פרויטרה, המהנדס האחראי על משפחת המולטיסטרדה, עושה מערכת ניהול המנוע שתוכננה מחדש. הגרסה הזו של המנוע, לדבריו, מייצרת 80 אחוז מהמומנט המירבי (9.7 ב-7,750 סל”ד) בין 3,500 ל-9.500 סל”ד ואחראית על האופי החדש שהתקבל.
כשאתה תופס גישה למוח ולידע של מישהו כמו דוידה, שיודע דבר או שניים על פיתוח אופנועים (היה חלק מצוות פיתוח השלדה של תוכנית הגרנד-פרי של דוקאטי) אתה לא עוזב, אז אני ממשיך לחקור אותו. דוקאטי החליטו על גלגל 19 אינץ’ מלפנים כדי להציע יכולת טובה יותר במקומות שאינם סלולים טוב או לגמרי וקורצים בכך לקהל שחובב שבילים כבושים (אני אומר חובב כי אם הם היו מכוונים לאוהבי שטח באמת – היה כאן חישוק 21 אינץ’). לדברי דוידה הבחירה בגלגל הקדמי האמור, מרגיעה מעט את הגיאומטריה של המולטי 950 לעומת זאת של האח הגדול ולא אמורה לפגוע יותר מדי בתחושות וביכולת על הכביש.
ואם דברנו קצת על שטח. אי אפשר להתעלם מזה שלא מעט מהאנשים שרוכשים אופנועים בסגמנט הזה נהנים מהלוק המסוקס של גרסאות השטח. ודוקאטי אכן מציעים גלגלי שפיצים עם ה-950 (ועוד תוספות החביבות על אוהבי הז’אנר) וזו הסיבה שיש כאן את הזרוע האחורית של דגם האנדורו (זרוע חד צידית מחייבת שימוש בחישוק יצוק).
בכל הקשור למערכות מתקדמות אפשר למצוא ב-950 את מערכת בקרת המשיכה (בעלת שמונה מצבים) של דוקאטי, מערכת ABS של בוש (שלושה מצבים) ואת ארבעת תוכניות הרכיבה המוכרות מה-1200: אורבן, אנדורו, טורינג וספורט. בשני המצבים הראשונים תפוקת המנוע מוגבלת ל-75 כ”ס והיא חלקה ועגולה יותר, בשני המצבים האחרים מתקבל כל ההספק (113 כ”ס) כשהטורינג זוכה לעקומת כוח עדינה יותר.
מה עוד צריך לדעת? בניגוד למולטי 1200 המושב של ה-950 קבוע והוא גבוה יותר ממה שמציע המצב הנמוך ביותר ב-1200 (840 מול 825 מ”מ) כשבקטלוג החלקים של דוקאטי קיימים מושב נמוך וגבוה יותר ל-950. בגלל המושב החדש יש גם חלק פלסטיק אחד שמבדיל את ה-950 מאחיו הגדול (בינו לבין מיכל הדלק) ומרווחי הטיפולים של ה-950 נקבעו על טיפול קטן כל 15,000 ק”מ וטיפול גדול כל 30,000 ק”מ. זהו – אפשר לצאת לדרך.
פוארטה-וונטורה
נתיב ההשקה לקח אותנו במסלול של כ-200 ק”מ מסביב לאי ששמו מוזכר בכותרת הביניים. האספלט בקנרים משובח אבל כבישי ההרים המשובחים והמפותלים, מכילים לא מעט גרגרי עפר – כאלו שגורמים לך לאבד אחיזה לפעמים וחמור מזה – ניתזים עליך מגלגלי האופנוע שמלפנים.
הנפת רגל קלילה ואני על דוקאטי מולטיסטרדה 950. תנוחת הישיבה מרגישה זהה לחלוטין לזו של האח הגדול וכך גם הנוף הנשקף לעיני הרוכב. זה אומר שזה מרגיש מודרני, איכותי ומוכר ושגם כאן יש את המשקף המתכוונן (לחמישה מצבים) ביד אחת ולוח מחוונים עתיר מידע. את מתגי השליטה (הברורים למדי) על ידית שמאל אני מזהה מהמונסטר החדש. גובה המושב סביר ואני מצליח להציב כף רגל וחצי על האספלט. המצמד הקליל נמשך, המנוע ניעור לחיים ואנחנו יוצאים לדרך.
מהשניה הראשונה ברורים שני דברים – האופנוע הזה מרגיש קל מאוד. קל לזוז עליו ואיתו, קל לתמרן איתו במהירות איטית, קל להרגיש עליו בבית. הדבר השני שבולט זה תפקוד המנוע. הוא חלק מאוד, מייצר צליל דוקאטי אופייני ולא מוגזם מחד ומפגין חלקות (וגם גמישות) בכל מצב ובכל סל”ד. שיירה של 20 אופנועים יוצאת אל ההרים ואני מרים את המשקף למצבו הגבוה ביותר (זוכרים את גרגרי העפר?) בכדי להגן על משקף הקסדה שלי.
תחילת הדרך לוקחת אותנו דרך כביש מהיר למדי – על ההתחלה מראה לי דוקאטי מולטיסטרדה 950 שהוא אולי אח קטן, אבל עדיין יש כאן שני צילנדרים בולונזים בנפח של כמעט ליטר. השיירה טסה מהר אל מעל ל-200 קמ”ש וה-“אח הקטן” לא מרגיש כמו אח ולא קטן. המנוע הזה, עם כל הגמישות שלו, גם אוהב לטוס במעלה הסל”ד כל הדרך למנתק ב-10,500. אני רושם מעט זמזום ברגליות מעל 6,000 סל”ד ומיגון רוח מצוין כשמערבולות רוח מקצה המשקף נשמעות אך לא מורגשות.
המנוע אולי לא חזק כמו בסופר-דופר-אולטרה-אדוונצ’רים היקרים אבל הוא מזיז את הכלי הזה מהר, חזק ויעיל (גם אם לא ממש מלהיב כמוהם). קח את כל אחד מארבעת ההילוכים עד לקצה ותמצא את עצמך מתמקם מהר מאוד על 204 קמ”ש. לעומת זאת שים אותו בשישי – והוא מושך בהחלטיות מ-3,000 סל”ד, בלי לרטון תוך התגברות כוח מורגשת באיזור ה-6,000 סל”ד. וורסטילי.
בכל אחד ממצבי הניהול תפעול המצערת מדויק, ברור ונותן תוצאה עגולה ונעימה. רק במצב הספורטיבי, בסל”ד נמוך יחסית, חזרה לגז ממצב סגור מתבטאת במכת כוח קטנה. לא ממש נורא. ואם בקטנות עסקינן המעבר בין תוכניות הרכיבה יכול להתבצע תוך כדי נסיעה אבל לוקח קצת יותר זמן ממה שנראה לי הגיוני. אנחנו עוזבים את המהירויות הגבוהות כשהנתיב מטפס אל ההרים ונהיה צפוף ומקורזל. עד עכשיו סיפק המולטי 950 נוחות מצוינת. המושב היה, לי באופן אישי, נוח למדי (איש איש וישבנו הוא כן?!) והבעיקר המיתלים סיפקו ספיגה מעולה גם בקטעי אספלט לא מושלמים.
דוידה מספר לי באחת מהעצירות שהם כיילו את כל האופנועים בנסיעה הזו למצב רך יותר מאשר הכיול המקורי. אחרי שהסברתי לו שבקטעים המפותלים אליהם הגענו האופנוע הרגיש לי קצת רך מדי הוא שלף מפתח. ביקשתי עוד עומס קפיץ מלפנים ומאחור וקצת יותר שיכוך כיווץ מלפנים. שתי דקות וכמה קליקים מאוחר יותר קיבלתי אופנוע שממשיך להיות נוח וסופג אבל גם מתנהג בכביש המפותל כמו שדוקאטי צריך להתנהג.
הוא משדר המון בטחון על הכביש דוקאטי מולטיסטרדה 950. ההיגוי קל ולא מהיר מדי מאפשר לך להנחות את האופנוע בנינוחות אל תוך הפניה. ושם הוא נטוע, מציג יציבות כיוונית מעולה וגם נשאר די אדיש לטעויות רוכב. הוא מרגיש קצת פחות זריז וקצת פחות מתקשר מהזכור לי מהמולטי בעל חישוק ה-17 אינץ’ מלפנים. מעבר לזה, פעולות מערכת הבקרה חלקות ועדינות מאוד (כמו בכל מערכות הבקרה מהדור האחרון של דוקאטי) ולפעמים עבודתן נעשית בכזו יעילות וחלקות -שהן כמעט שקופות. הבלמים מציעים יכולת משובחת מכל בחינה אבל תפעול הבלם האחורי (עם מגפי רכיבה במידה 46…) היה מעט מסורבל. קשה היה לי להגיע אל רגלית הבלם – בליטת מכסה המצמד פשוט פגעה במגף שלי בזוויות מסוימות.
קרקע המציאות
דוקאטי מולטיסטרדה 950 תפס אותי לא מוכן. חשבתי שזו תהיה גרסה זולה וחלשה לדבר האמיתי. אבל דוקאטי מולטיסטרדה 950 הוא הרבה יותר מזה, הוא לא אח קטן. הוא כלי מרשים, וורסטילי ובעל יכולת גבוהה, שמציע חוויה הגיונית ושימושית יותר ובמחיר נגיש משמעותית. ככזה הוא לא צריך לחסות בצילו של ה-1200. הוא לגמרי ראוי ויכול, לעמוד כדגם בזכות עצמו.
נתונים: וי-טווין, 937 סמ”ק, 113 כ”ס ב-9,000 סל”ד, 9.7 קג”מ ב-7,7500 סל”ד, 205 ק”ג, 105,000 שקלים
מה מחיר? והאם הוא משווק כבר בארץ?