“סיימנו הרצה, הכלי מוכן” בישר לי הקול מצידו השני של הקו. אני לא מקל ראש בלהיות הראשון שמקבל כלי חדש ומסקרן למבחן מקומי, במקרה הזה דוקאטי דזרט X. “אני בלי גב…” אני עונה, “נתאם ברגע שאוכל…” אני מוסיף. וזה לקח די הרבה זמן. כך יצא שרכבתי על האופנוע הזה, די מאוחר. מאוחר מספיק עד כדי שכמה מחבריי כבר הספיקו לרכוש ולקבל אחד. “איך עוד לא רכבת עליו?! אתה לא מבין איזה אופנוע זה אלסי…” בישר לי עופר. כן, היו עוד שיחות כאלו.
זה גרם לי לחשדנות. כן, יש לי נטייה להינעל כשאני רואה התלהבות גורפת ממשהו. אני לא רואה סדרות או סרטים שכולם מדברים עליהם, לא רץ לקנות את מה שנכון עכשיו ולא עומד בתור כדרך חיים. ההייפ על דוקאטי דזרט X החדש הכניס אותי לחשדנות רבתי. עושה רושם שכל העולם חוגג ומתלהב. תוסיף לזה את מכונת השיווק של דוקאטי, שהפגיזה אותנו בלא מעט סרטים ותמונות של רוכבי-על עושים שמות על האופנוע הזה, ואולי תבין למה הסתכלתי על החגיגה הזו מהצד, עורם מחסומים וסקפטיות.
התחלתי כבר לשים לעצמי את סימני השאלה בראש. תכל’ס הטסטה-סטרטה הזה מוכר לי והוא נהדר באופנועי כביש אבל בשטח הוא בטוח יהיה אגרסיבי מדי. הוא גם קצת יקר לא? ודוקאטי מוכוון שטח? לא קצת הגזמתם? כלומר, אני יודע שכל מה שהחברה הזו עושה בשנים האחרונות פוגע בול, אבל זו טריטוריה חדשה לגמרי עבורם. וכל הרמיזות העיצוביות האלו, כאילו האופנוע חגג עכשיו ניצחון על חופי האגם הוורוד… לא יודע. משהו פה לא מסתדר לי. אם להוסיף בקו הזה ושוכחים מאופנועי שטח בעברה הרחוק, מה לדוקאטי ולשטח. כן המנוע באלפנט, דזרט-סלד, נו בסדר. אבל פה יש הצהרות ברורות וחד משמעיות. בוידאו הזה נניח, לקחו דוקאטי את אנטואן מיו וזרקו אותו עם הדזרט במסלול מוטוקרוס…
הנתונים הטכניים מבטיחים עולם ומלואו. נתון משקל יבש נמוך, מהלך מתלים מרשים מלפנים ומאחור, מרווח גחון נאה על חישוקי טיובלס במידות הנכונות ופירלי עם ייעוד מתאים. תיק העיתונות של דוקאטי גם מפרט את ההתאמות שנעשו ליחידת הכוח הזו בכדי להתאים לייעודה החדש. לחובבי הטריוויה אפשר לספר שזו הגרסה האחרונה של ה-V2 הזה שבין השאר שוקל 1.7 ק”ג פחות מקודמו. חוץ מזה הם מספרים על גיר ייעודי עם יחס העברה קצר יותר להילוכים הראשון והשני (14.3 ו-8.7 אחוזים בהתאמה) וגם הילוך שישי ארוך יותר בהשוואה למולטיסטראדה 950. גם השלדה חדשה לחלוטין, ובנוסף בדוקאטי לקחו את מערכות הרכיבה המתקדמות שלהם ועשו להן התאמה לעולמות האדוונצ’ר. עבודה מקיפה ומרשימה ואלו רק נקודות אחדות ממנה. מצאתי נחמה בידיעה שרשימה של מרכיבים יכול כל אחד לחבר. להפוך אותה למכונה שעובדת כמו שצריך – זה כבר סיפור אחר.
מפגש ראשון – פנים אל פנים עם דוקאטי דזרט X ולפחות בעניין אחד טעיתי – הוא נראה כמו שצריך. עם קו מיכל גבוה שמטפס אל צמד פנסים אה-לה דקאר מלפנים, עם זנב במידות נכונות. תשומת הלב לפרטים בולטת גם היא על ההתחלה. אם זה לוח השעונים החכם הניצב במאונך, או הרגליות החכמות לא פחות בכל פינה צץ פתרון חכם שגם נראה טוב ואיכותי. הם יודעים את העבודה החבר’ה האלה. אופנוע המבחן גם הגיע עם מערכת פליטה של טרמיניוני. ויד עלומה העלימה את מגן הניצוצות הפריק מתוכו. גם בדוקאטי ישראל יודעים את העבודה…
מה שעושה הטרמיניוני הזה מבחינת משקל ותגובות, פחות בולט כרגע. מה שברור מאוד, זה הצליל. זה אומנם מרגיש לא סוציאלי בעליל אבל אלוהים אדירים, איזה פסקול מייצרות שתי הבוכנות האלו דרך השופר הזה. נביחות רועמות אך עגולות, משתחררות לאוויר ומטלטלות את גזע המוח של הרוכב. הצליל הזה כל כך ממכר עד שהרצון לשמוע אותו שוב ושוב מנהל את תפעול המצערת. פתיחות גז לא רצוניות בשביל סט אחד של צלילים ועזיבת גז בתזמון מדוייק בשביל סט אחר. לוקח לא מעט זמן לשחרר את הרצון הזה ולחזור ולתפעל את המצערת בהתאם לתכתיבי התנועה. אבל היי, זו תוספת בתשלום וגם מי יסתובב ברחוב על סאונד כזה ביום-יום, אני רושם לעצמי. נחוש להוכיח את העולם על טעותו.
כבר ברמזור הראשון דוקאטי דזרט X ייצר תחושה שלא נתקלתי בה בעבר. ברור לחלוטין שהוא יושב גבוה על המתלים שלו, אבל הוא מרגיש אתלטי בגובה הזה, בלי שמץ של רפיסות. זה מרגיש כאילו הוא חולש ומחובר לאספלט בגובה הזה. ותחושת החיבור האתלטית הזו ממשיכה – אחרי מקטע בינעירוני קצר בדרך אל הבית, אני יורד לראות אם אכן מדובר בחישוקי 21 אינץ’ מלפנים. לא יכול להיות הרי, שחישוק כזה ייתן כזו תחושה בטוחה מהצמיג הקדמי. ובכן, זה אכן חישוק בגודל האמור. שיט, זה מרגיש ממש טוב. יכול להיות שסדקים ברורים מתחילים להופיע בתוכנית שלי?
במהלך הלילה, רקמתי את הדרך שתהה סופו של דוקאטי דזרט X מבחינתי. אצא מוקדם בבוקר אמרתי, אתפתל בדרכים הרחוקות על גבולה המזרחי של המדינה. משם אכנס לשטח, לחווארים. אכניס אותו דוך במקומות הקשים. בערוצי אכזב ללא מוצא, בגבעות הטרשיות בשבילים הקשוחים המתובלים שם בבורות פודרה נסתרים. כאלו ששותלים את האופנוע ומכלים את כוחו של הרוכב במשיכות ודחיפות. בדרך חזרה הביתה, נסיעה ארוכה על כביש מהיר, שנינו כבר נרים ידיים. אני אהיה גמור, הוא לא יצליח לזרוח וזה יחתום את הסיפור הזה. הוא לא יצליח לתת מענה לכל הדרישות הסותרות האלו. ולי יהיה כתב האשמות ברור וממצה.
בשלב הראשון, על הכביש, הוא הגיב בזלזול. מתלים ארוכים ותוכניות שטח לחוד ומציאות אספלט לחוד. הדבר הזה בולע ק”מ מהר ונוח. הייתי יכול להסתדר עם מיגון רוח קצת טוב יותר, רשמתי לעצמי. חוץ מזה טוב תודה. דוקאטי דזרט X לגמרי מייצר את אותה הרגשה עלומה עליה חולמים בוגרי שידורי הדקאר של יורוספורט מלפני 30 שנה ויותר. הרגליים קצת מכופפות בתנוחה קרבית אבל לא מדי. הידיים שלוחות אל הכידון לפנים. מבט על הצל הרודף ואפשר לדמיין. יד שמאל נשלחת לאחור והגוף רוכן קצת לפנים. אמא תראי, אני אדי אוריולי. המתלים הארוכים (230 מ”מ מלפנים ו-220 מ”מ מאחור) מרגישים טוב בכל מצב, גם מבלי שהתחלתי להתעמק בכל הכיוונים המוצעים כאן. הרכיבים של קאיאבה מרגישים איכותיים וכנראה שקוטר המזלג הבריא מלפנים (46 מ”מ) תורם רבות לתחושה החסונה. גם הציוד של ברמבו משדר על אותו תדר איכותי וטבעי.
אחרי שהבנתי שבכביש הדבר הזה בולם, פונה ומאיץ כמו שום דבר אחר בגובה הזה. הפנתי את החרטום לשטח. כאן אמרתי לעצמי, הסיפור יתחיל להסתבך ואוכל להוכיח לעולם ש(שוב) צדקתי. כבר מהיציאה בבוקר הנחתי את מצבי הרכיבה על ראלי (כל העוצמה, בקרות מאולחשות, ABS מאחור מנותק). אם כבר אז כבר, עד הסוף. הכניסה לשטח לא הצריכה אם כך שום התעסקות. רק להרים עיניים ולפתוח גז. עכשיו אתה עלול לחשוב שזה עניין לאמיצים בלבד, אבל לא כך הדבר. נכון יש כאן 202 ק”ג (יבש) ויד ימין יכולה לשגר לאחור 9.4 קג”מ אבל זה לא גורם לך לחשוב פעמיים. על השבילים המהירים הדוקאטי הזה יציב כמו קטר ולא ממש מתרגש ממה שהדרך זורקת לעברו. מי שחשב שהמנוע יתפרץ עליו בכל נגיעה במצערת יגלה שהעבודה שדוקאטי עשו כאן הופכת את הכוח הזה לשימושי מאוד. בסל”ד הנמוך האחיזה לא נקרעת גם עם יד פתוחה לרווחה ומי שרוצה את הזנב מנפנף צריך להתכוון לזה. הדזרט לא יפתיע אותך. מה שכן הוא ייתן לך, זה לטוס בדרכים האלו, להניף את הגלגל הקדמי לפי צורך בקלות מול כל מכשול ולגרום לך לחפש עוד ועוד את הקצה שלו. או שלך אם לדייק.
גם בקטעים טכניים יותר, עד כמה שאני מוכן לסכן את האופנוע היפה הזה, התגובות מצוינות, הוא מרגיש קל ממשקלו, צר ונכון אליי מכשול. צריך טכניקה ויכולת, אבל אם תאמין בו ובעצמך הדזרט X ימשיך קדימה. יסתער זו מילה יותר מתאימה. התפקוד העגול שלו, גרם לי להמשיך לרכוב עד שאפסו כוחותיי. וזו בשורה לא טובה עבורו ועבורי, כי יש דרך ארוכה הביתה על הכבישים המהירים והארוכים – כן, המשעממים.
בדרך חזרה דוקאטי דזרט X הרגיש בסדר גמור. כאילו הוא הרגיש בסדר ואני הייתי גמור. מתוך ענני העייפות עלתה ירידה בתפקוד וגם בזכרון. זה התבטא בכמה אופנים כמו כפפות השטח שנשארו אי שם בנבי מוסא, וזכרונות מטושטשים מהנסיעה המהירה הביתה. צנחתי לשינה עמוק ולמחרת בבוקר לא ממש זכרתי הרבה מהנסיעה הביתה. אין לי ספק שהיכולת שלו בשטח גדולה מהיכולת שלי. מצד שני אי אפשר באמת להפסיק לרכוב. כך, אני חושב, הגעתי לאפיסת כוחות וטישטוש הזכרון.
מה שכן ברור לי לחלוטין זה שהדזרט X היא עוד פגיעה מדויקת בכל מה שרוכב בז’אנר הזה רוצה לעצמו. ואולי המחיר הגבוה המם אותי גם הוא. כך או כך דוקאטי דזרט X מתייצב כאדוונצ’ר ראלי הנחשק ביותר בסביבה. על הדרך הוא גם מראה לנו אתה היכולת העדכנית של דוקאטי – להתבסס בצמרת של כל קטגוריה אליה היא נכנסת.
מנוע: 937 סמ”ק הספק: 110 כ”ס ב-9,250 סל”ד מומנט: 9.4 קג”מ ב-6,500 סל”ד תיבת הילוכים: ידנית, 6 היל’ משקל (יבש): 202 ק”ג בסיס גלגלים: 161 ס”מ גובה מושב: 875 מ”מ מחיר: 124,000 שקלים