באותו הרגע בו הושלם ייצור המכונית השנייה, נולד הספורט המוטורי. בני אדם נוטים להתחרות מטבעם ויצרני המכוניות הראשונות היו בדיוק כאלו. עם הזמן והתפתחות הספורט המוטורי, הקהל נטה להאמין שהמכונית המנצחת, היא גם הטובה יותר והצביע ברגליים. צריך לזכור שבתחילת המאה הקודמת, לעמידות הייתה חשיבות מכרעת ביכולת להגיע לקן הסיום, או למחוז חפצו של הלקוח הפרטי.
המרוצים לא רק השביחו את היכולת, אלא היוו מבחן מצוין לעמידות. אם זוכרים שבאותם ימים לא היו כבישים של ממש, והמרוצים נערכו ברובם על דרכי עפר מתפוררות, החיבור בין ניצחון בראשון למכירות ביום למחרת, הופך ברור יותר. וכך, לאורך עשורים רבים, נקשרה ההצלחה בספורט המוטורי להצלחת על רצפת המכירה. בכל יבשת, ובכל סגנון, ההמונים הביעו אמון בתוצאות והיצרנים השקיעו מרץ רב בלהשיג אותן.
לאורך העשורים שלאחר מכן העולם הפך מתוחכם יותר. כבישים נסללו, מכוניות השתפרו ועולם המירוצים הפך למקצועי ורחוק יותר מהנעשה על הכביש. ככל שהספורט הפך מתקדם וממוקד יותר, כך התרחקה המכונית המנצחת, מזו הנמכרת. הקשר המתרופף פינה את מקומו של הספורט לתעלולי מכירות ושיווק אחרים. עם צמיחת אומנות המיתוג וההנעה של היצרנים, לצד הפיכת קטגוריות המרוצים המובילות לייעודיות ומקצועיות יותר, סימן אט-אט את סופו של עידן.
המקום היחיד פחות או יותר ששמר על הקשר הזה לאורך השנים, הוא עולם הראלי. אליפות העולם שבא מתחרים בשבילים קשוחים לצד כבישים מאתגרים, ביקשה להמשיך ולהפגין את עליונות והעמידות של מכונית כזו מול אחרת. זה המקום בו עדיין אפשר לראות מכוניות דומות מאוד לאלו שעל הכביש נדרשות להראות מהירות ושרידות בדרך לניצחון. אבל גם כאן, בתחילת שנות השמונים הקשר למציאות הלך והתרחק. יותר מזה, עד לאמצע העשור, קטגורית העל של אליפות הראלי, גרופ B, לא רק תעלה לגבהים לא מוכרים לאנושות, היא גם תתגלה כקטלנית.
40 שנה אחרי, אפשר להגיד בפה מלא, גרופ B הייתה שיא. עם מאות כ”ס, הנעה כפולה, מהירות שלא נודעה עד אז בקטעי הדירוג, זהו לגמרי עידן הזהב של מרוצי הראלי. הצללית של המתחרות אולי נראו כאילו הן קשורות לרכבים בייצור סדרתי, אבל זו אשליה. מכוניות כמו אאודי ספורט קוואטרו, לנצ’יה דלתא S4 או פיג’ו 205T16 היו למעשה אבות טיפוס בעלות יכולת מטורפת וללא שום קשר לרכבי כביש. חוקי גרופ B הכתיבו בניית 200 דוגמאות מכל דגם לצרכי הומולוגציה. אבל יחידות מעטות ויקרות ערך אלו שהגיעו לכביש, עם הספק מופחת, היו רק תירוץ ואפשרו למעשה לייצר מכוניות על לקטגוריה חסרת הגבולות הזה. ההשפעה על הצרכן הממוצע הייתה זניחה במקרה הטוב.
מה שלא היה זניח כלל ועיקר כלל שורה של תאונות קטלניות שליוו את הקטגוריה החדשה. התאונות נגרמו מצד אחד בגלל המהירות האדירה שהראו הדגמים הייעודיים האלו על השבילים הצרים יחסית על אליפות העולם בראלי. הצד השני, כלל פרט חשוב אחר במירוצים האלו. במרוצי ראלי הקהל נמצא קרוב מאוד לתוואי. מקטעי הדירוג עוברים בין יערות, עיירות, מקומות בהם חיים אנשים. הצופים בשנים ההן נטו לעמוד ממש על קצה הנתיב. ועם האהדה האדירה שצבר הראלי, מדובר על מאות אנשים שמקיפים כל פנייה.
זה היה מתכון לצרות ואלו לא אחרו לבוא. ככל שהמפלצות של גרופ B הלכו והתפתחו, התרבו מספר הקורבנות שהן השאירו אחריהן. הן מצד הצופים והם מצד הנהגים, האסונות רדפו אחד אחר השני. לאחר שנהג המרוצים הנרי טויבונן והנווט שלו, סרג’יו קרסטו, נהרגו בתאונה קטלנית עם הלנצ’יה שלהם בראלי קורסיקה של 1986, הגיע סופה של גרופ B וסופן של המפלצות ששלטו בה.
כך תמו השנים המסוכנות והמלהיבות ביותר שידע עולם הראלי. לאחר לחץ מהנהגים וכמה כותרות מחרידות ב-FIA החליטו לשים בקדמת הבמה את גרופ A ולעדכן את חוקיה קלות. המטרה הייתה ברורה, להוריד מהירות וסכנה, לקרב את מכונות המרוץ לדגמים המוכרים ולהוריד את עלויות ההשתתפות. לשם כך נקבעו מגבלות על משקל ומהירות וגם מספר יחידות ההומולוגציה צמח. מ-200 יחידות בגרופ B ל-2,500 יחידות בגרופ A (מכסה שתתעדכן ל-5,000 יחידות מאוחר יותר). עם הנתונים האלו והמגבלות החדשות, היצרניות היו צריכות להתבסס על מבנה מוכר בתקציב נמוך יחסית. או במילים אחרות, דגמי המרוץ החדשים עומדים להיות מבוססים על דגמים סדרתיים. עידן חדש, עמד בפתח.
מי שהייתה המהירה ביותר להגיב לתקנות החדשות בצורה אופטימלית הייתה לנצ’יה. על בסיס הדלתא העממית היא יצרה מכונת ראלי בלתי ניתנת לעצירה. הדלתא קבלה מנוע שני ל’ מוגדש, הנעה כפולה ובעזרת ניסיון הראלי האדיר של לנצ’יה זכתה שש אליפויות עולם ליצרנים ברציפות. שיא שטרם נשבר. את התוצאות הללו ראו גם על הכבישים. עשרות אלפי יחידות של מי שמוכרת בפי כל כאינטגרלה והלכה, צמחה והתחזקה עם השנים, הגיעו לכבישים. אפילו בישראל נחתו מספר אקזמפלרים מופלאים כאלו, בייבוא סדיר.
עם סוף דרכה של לנצ’יה, החלה טויוטה, שעד עכשיו ניגנה כינור שני’ לנצח. הסליקה GT4 זכתה באליפות בשנתיים הבאות, אבל לאחר אלו לא זכתה להצלחה וגם על הכביש הציבורי קשה למצוא כאלו. לארץ לא הגיעה כלל ועם כמות ייצור של כמה אלפי יחידות, גם מעבר לים היא מחזה נדיר למדי. את אלו, אי אפשר להגיד על המכונית הבאה אחריה. זו שנראתה בדיוק כמו המשפחתית ארבע דלתות האוטומטית של השכן, אבל הסתירה מתחת לעורה, תארי אליפות רבים.
זו הייתה סובארו, שזמנה הגיע לזרוח על המדרגה העליונה של אליפות העולם. האימפרזה הצנועה קבלה גרסת מחוזקת. עם מנוע מוגדש והנעה כפולה ובחסות קבוצת פרודרייב הבריטית, הסובארו אימפרזה כבשה את נתיבי הראלי ורשמה לעצמה שלושה תארי אליפות רצופים. וכמובן, שהאימפרזה GT זכתה להצלחה רבתי גם על הכביש הציבורי. עשרות אלפי יחידות יוצרו ממנה כשגם על כבישי ישראל היא הפכה למחזה נפוץ למדי. למעשה, זו כנראה הדוגמה המקומית הבולטת ביותר לאותה אמירה ישנה. סובארו השתמשה היטב בניצחונות מעולם הראלי במהלכי השיווק וכל משפחת הדגמים זכתה כאן להצלחה משמעותית.
מי שחותם את עידן גרופ A בראלי הוא גם אחד הדגמים המוערכים ביותר שיצרה הקטגוריה הזו. מיצובישי לנסר אבולושן הייתה הנציגה של החברה היפנית לנוסחת הטורבו-הנעה כפולה המוצלחת. היא רשומה על אליפות היצרנים האחרונה של גרופ A – סוגרת קצת יותר מעשור בשנים שהביאו לנו גם מירוצים משובחים ומכוניות כביש משובחות לא פחות. האיבולושן לדורותיה (למעט האחרון אם תרצו) יחד עם גלגוליה של הסובארו, אחראיות על יצירת שני מחנות ויריבות ברורה. כשעד היום יש כאלו שישבעו לדגל ההתנהגות המשובחת של האיבו ומולם אלו שגרגור הבוקסר של סובארו הוא מקור חייהם.
בשלהי שנות התשעים ירדה הדרישה לייצור גרסאות הומולוגציה וכך החל הפער נפער שוב. סובארו ומיצובישי המשיכו לייצר את גלגולי הפסיכו-טורבו שלהן. לאחר כמה שנים, מיצובישי החליטו שלא להמשיך ולהציג גרסאות אבולושן נוספות, מותירה את סובארו לבדה. כך יוצא שסובארו ממשיכה לשאת את זכרון הימים המופלאים ההם, עם שיווק של גרסאות WRX ו-STI ברחבי העולם. באותה נשימה אפשר לציין שסופן של אלו, בתוך העתיד החשמלי, קרוב אף הוא.
ואולי מהסיבה הזו, סובארו, היא זו שנראית כ”כ קרובה ומחוברת לאותו עשור מופלא. לא רק בגלל מספר האליפויות המרשים, אלא גם בגלל שהיצרנית הקטנה למעשה לא הפסיקה לייצר אינטרפרטציה עדכנית יחסית לאותו מתכון. זכר לימים אחרים, בהם יכולת לעודד נהג ומכונה ביום אחד, ולרכוש מכונית קרובה מאוד ביכולותיה, ממש למחרת.
