נתחיל ברשותכם, באיך מכונית ששוקלת כמעט שלושה טונות זזה. כן, לא פחות מ-2,715 ק”ג שוקלת המכונה הזו, והיא משילה אותם מעליה במחי דוושה. התאוצה מהמקום מפתיעה בעוצמתה וברהיטות שלה, כשגם תאוצות הביניים משחזרות את ההצגה המסחררת הזו. זה מסוג הכוחות שדוחף אותך אל הכיסא ומועך את איבריך כל פעם מחדש. הדחף הזה מגיע משני מנועים חשמליים, אחד מאחור ואחד מלפנים, שמפיקים יחדיו 536 כ”ס ויותר מ-75 קג”מ. אז יש כאן לא מעט כוח, הנעה כפולה הלכה למעשה וטונאז’ מכובד שמייצר המון אחיזה. וזה מורגש. בכל הקשור לצריכת חשמל בימי המבחן העמוסים רשמנו טווח של כ-452 ק”מ בשימוש משולב. היצרנית מצהירה על 600 ק”מ שנראים ברי השגה למי שיתכנן את הנסיעה שלו כהלכה תוך שימוש מתון.
אחרי שברור שהמנועים החשמליים כאן, עושים את העבודה (בלשון המעטה) אפשר להמשיך לפרוט לגורמים את המכונה הזו. ב.מ.וו I7 היא לא מכונית שתוכננה חשמלית מדף חלק. לא. היא למעשה גרסה חשמלית של ה-7 בעלת מנועי הבעירה הפנימית. בניגוד מוחלט למתחרה הישירה שלה צריך לציין שמבוססת על פלטפורמה חשמלית. בחירה אמיצה למדי מצד ב.מ.וו, שנסמכת על היכולת ההנדסית המפורסמת שלה. ועדיין, להסתיר הנעה חשמלית על פלטפורמה כזו, זו לא משימה פשוטה, וניסיון העבר מלמד כי הסבות כאלו, עלולות להשאיר עקבות לא ראויים. במכונית כזו על אחת כמה וכמה.
אפשר להניח את העניין הזה בצד כרגע, כי ה-7 החדשה, וגם זו החשמלית, היא מכונית שקשה מאוד להישאר אדיש בפניה. גם צבעו הסולידי של רכב המבחן, שמצליח לטשטש קצת את הממדים האדירים, לא פוגע באפקט האדיר שיש לצופה בה. עם החזית הברורה הזו, שמקבלת טיפול אחר בגרסה החשמלית, שעומדת כמעט בהתרסה, תזכיר לאחדים את הקשר בין ב.מ.וו ורולס. עם בסיס גלגלים של 321 ס”מ ושלל אלמנטים לכל אורכה ורוחבה, הענקית הזו לא תותיר אף אחד אדיש. בלי קשר לבסיס התכנוני ועם המון קשר לזוויות המרכב החדות המכונית הזו מציגה מרחב משמעותי מאוד מבפנים. הסוללות נבלעות בקירבה כאילו לא היו מעולם ולא גובות שום מחיר בתא הנוסעים. מלפנים יש מקום רב לכל כיוון וכך גם מאחור. למעשה, העדות היחידה כרגע לעובדה שהפלטפורמה הזו היא לא חשמלית ייעודית, היא מנהרת גל ההינע הבולטת ברצפה מאחור.
עוד לפני ששמים לב למרחב האמור, אפשר להבין שצריך להתרגל כאן לדברים חדשים. יש כאן כמובן מסך אדיר מלפנים, המחולק בין תצוגת נהג לבין מסך שליטה מרכזי. העניין הוא שיש כאן המון טכנולוגיה, לצד תחכום מזן חדש. וזה דורש הסתגלות. לאורך 20 שנותיי כבוחן רכב לא מצאתי את עצמי תוהה ובוהה במסכים בצורה ממושכת כל כך. לוקח זמן להבין את הראש ואת הכוונה של אנשי הנדסת האנוש ומזל שיש לא מעט כפתורים פיזיים בכדי להקל על הפעלת חלק מהמערכות. ועדיין התפעול של כל האפשרויות כאן פחות אינטואיטיבי מזה שאפשר למצוא במתחרות.
אני מרגיש צורך לחזור ולתאר את התחושות בתוך תא הנוסעים. מדובר במקום יוצא דופן לשהות בו וניכרת ההשקעה כאן. הדברים לא אמורים אך ורק לגבי איכות החומרים או ההרכבה, שהם באופן ברור מהשורה הראשונה במכונית כזו של היצרנית המוכרת. התחושה היא הייטקית מוחצנת. זה מתבטא באופן בוא מצבי הנהיגה מובחנים אחד מהשני, בשילוב התאורה בתא ועל זכוכית הגג הנפתח ואף שימוש באבני סברובסקי. מעבר לים ניתן להוסיף גם מסך צפייה בגודל 31 אינץ’ לטובת היושבים מאחור. בדגם הנבחן על ידנו, עם רמת גימור M, יש תזכורות עדינות לטריקולור של חטיבת הספורט של ב.מ.וו בצורה אלגנטית. אם זה בתאורה, בצידי המושבים ועוד. מלאכת מחשבת שלא יוצרת את החיבוק החם של מכונית פאר קלאסית, היא דווקא בוחרת להרהיב בטכניקות שונות. התוצאה לפעמים קרה, אבל תמיד מרשימה. תלונות? המושב עצמו רב יכולת ומציע כיוונון בשני צירים למסעד. לא הצלחתי להגיע למצב נוח עבורי. תחכום מיותר – מושבי ב.מ.וו היו משובחים תמיד. כנראה שצריך עוד ניסיונות בכדי להגיע למצב דומה עם המושב כאן.
רגע, חטיבת M במכונית פאר חשמלית? לא באמת, זו בעיקרה רמת גימור, כזו הפונה יותר לנהג, יותר מהגרסה המקבילה שהיא יותר לימוזינה באופייה ומתרכזת באיש שבמושב האחורי. בלי כל אלו, צריך לתהות האם גם ברכב מהסוג הזה, ב.מ.וו שומרת על הייחוס שלה, בכל הקשור למנהגי כביש. אז ברור לחלוטין שנוחות היא מה שעמדה לנגד עיניי מי שתכנון את המכונית הזו. התוצאה כאן משובחת. גם בגלל שהיא כל כך שקטה וגם בגלל היכולת שלה לרחף מעל מפגעי הדרך. הדבר השני שברור כאן זה פעולתו של ההיגוי האחורי, שהופך את המכונית הגדולה הזו, לגדולה קצת פחות. אפשר כמובן לבקש ממנה לשנות את אופייה דרך מגוון מצבי הנהיגה אבל צריך תמיד לזכור – זו מכונית פאר גדולה וכבדה. בתוך מסגרת המגבלות הזו היא בהחלט יכול להתחדד, לפנות ולהגיב. באופן מפתיע אפילו, ביחס למכונית שתחצה את קו השלושה טונות עם נוסעים ומטען. ברור שיש כאן רשימה מקיפה של מערכות בטיחות מתקדמות. פעולתן גורמת לך להרגיש שה-I7, מוכנה כבר לנהוג את עצמה.
כבר עשורים רבים שמכוניות הפאר הגרמניות מסמנות את הטופ שיש לעולם הרכב להציע. נוחות, אבזור, איכות וביצועים – כל אלו תמיד היו מנת חלקן. ה-I7 היא מכונית פאר אמיתית של יצרנית גרמנית עם יכולת מוכחת. ככזו היא שייכת למועדון מצומצם מאוד שיכול להיקרא – הטובות בעולם. הגרסה החשמלית שלה, בהחלט יכולה להתגאות בחברות במועדון הזה. מול יחידות ששת הציל’ בשאר גרסאות ה-7 החדשה ותוך פרידה ממנועי ה-V12 וה-V8 האייקוניים שהכילה בעברה, ה-7 החשמלית מביאה זן חדש של שקט וביצועים. מסמנת קו ברור בין מה שהיה, למה שיהיה.
ב.מ.וו i7 xDrive60
מנוע: מנוע חשמלי קידמי + אחורי, הספק משולב: 536 כ”ס, מומנט משולב: 75.96 קג”מ
תמסורת: ישירה, הנעה כפולה, בסיס גלגלים: 321 ס”מ, משקל: 2,715 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 4.7 שניות, מהירות מרבית: 240 קמ”ש, צריכת אנרגיה ממוצעת (מבחן): 22.3 קילוואט ל-100 ק”מ, מחיר: 1,296,000 שקלים