ב.מ.וו 440I – גם אם ב.מ.וו מבדילים בין גרסאות הסדאן והקופה של ה-3 בעזרת מספור אחר, לי זה לא משנה. אני רואה את סמל המדחף, את מבנה שלושת הקופסאות עם שתי דלתות בלבד והדמיון ישר מתחיל להציף תמונות.
לא משנה אם אתה מדבר על E21 או E30 או אם אתה מחסידי ה-E36 או דגמים מאוחרים יותר. ב.מ.וו עם שלוש קופסאות ושתי דלתות מזיזה לך ולי משהו מבפנים. הדבר תקף שבעתיים אם התבגרת בשנות השמונים וההפצצות של המודלים הרלוונטיים נצרבו לך בלב.
ב.מ.וו 440I היא מכונית שהמשימה שלה לא פשוטה. היא השניה בדירוג היצע הקופה האלו אצל היצרן הבווארי והיא חיה בצילה של ה-M4 שמחירה רחוק בפחות מ-200,000 שקלים. עם גרסת על נערצת מעליה וגרסאות זולות יותר מתחת, המכונית הזו צריכה להצדיק את קיומה ואת תג המחיר שלה.
מתיחה
לכבוד שנת הדגם הנוכחית ב.מ.וו מתחה את פניה של סדרה 4 כולה לרבות דגמי הקופה, הקונברטיבל וה-GC. על הנייר מתיחה קלה למדי. נגיעות עיצוביות עם פנסי BI-LED מעוצבים מחדש ופגוש קדמי שונה. גם מאחור השינויים דומים עם פנסי LED מאחור וסינר חדש. מבפנים עוד נגיעות, משמעותיות יותר אולי, עם תפרים כפולים על הדשבורד, חלקים עם גימור שחור מבריק, עיצוב חדש לתוכנה במסך הפיקוד המרכזי ובעיקר לוח שעונים אלקטרוני. עוד פרט קטן בהודעה לעיתונות מתייחס לכיול מחדש של ההגה והמתלים. ב.מ.וו מספרים שהמתלים קיבלו כיול קשיח יותר בכדי לשפר את חווית הנהיגה מבלי לפגוע בנוחות.
למבחן התייצבה ב.מ.וו 440I צחורה ויפה. עדכוני העיצוב כמעט נסתרים מהעין אבל התוצאה עדיין אלגנטית מחד וספורטיבית מאידך. באופן אישי הייתי מוותר על העיטור השחור מאחורי הגלגל הקדמי. מעבר לזה זו פשוט מכונית מושכת בעיניי. הפנים עם גימור בעור אדום הוא לא בדיוק הטעם שלי. אבל כבר בכניסה לתא אני מרגיש בבית. המושב התומך, הבנייה האיכותית, הנדסת האנוש המשובחת. אני יכול להמשיך ככה שעות. יש אנשים שמרגישים שתאי הנוסעים של ב.מ.וו ‘פשוטים מדי’ מבחינה עיצובית. אני אוהב את העדכון העדין. גם את תנוחת הנהיגה המצוינת, כזו שקשה למצוא היום. או את תשומת הלב לפרטים בלוח השעונים החדש. הוא דיגיטלי לחלוטין אבל הטיפוגרפיה עדיין מסגירה את המוצא שלו.
כל הטוב הזה מגרד את חצי המיליון שקלים מלמטה. אם זה נשמע לך הרבה אני אזכיר לך, ב.מ.וו 440I זולה יותר ממתחרותיה הגרמניות. והיא גם החלשה ביותר, אבל גם הקלה ביותר מצד שני. יהיה מעניין. בוא נצא לדרך.
עמוקה
לחיצה על כפתור ההנעה וששת הצילנדרים המוגדשים מתעוררים עם גרגור עדין. מנועי שישה ציל’ בשורה היה דבר נפוץ פעם אצל היצרן הזה. היום אם אתה רוצה שישייה בסדרת הדגמים הזו, אתה צריך את המכונית הזו או את ה-M4. שאר הריינג’ משתמש במנוע ארבע ציל’ מוגדשים. באופן מוזר נתוני התפוקה נמוכים משל ה-240, אבל האמת היא שלא מצאתי סיבה להתלונן. הוא יודע להיות שקט ומתורבת בנסיעה מנהלתית. על הכביש המהיר 100 קמ”ש שווים רק כ-1,400 סל”ד על השעון בהילוך השמיני. צריך להאיץ? הזז קצת את רגל ימין והיא מאיצה בהחלטיות, כאילו אומרת “יש לי עוד הרבה כוח חביבי”. עקיפות או סתם נסיעה מהירה ידרשו עוד כמה סנטימטרים בדוושה, אז התיבה מורידה הילוך (או שלושה) בצורה חלקה ומהירה. אתה תרגיש חבטה, אבל זו לא התיבה, זה המנוע שדוחף את כל מה שיש לו לגלגלים האחוריים כשהמכונית הודפת אותך קדימה.
עם מכשיר מדידה מחובר על מגרש הניסוי רשמה ב.מ.וו 440I תאוצה ל-100 קמ”ש ב-5.3 שניות. לא כל כך רחוק מנתון התאוצה הרישמי שלה (5 שניות). ככה שאתה יכול להבין שכוח זו לא בעיה כאן. המנוע הזה מייצר כוח משמעותי כבר מכ-2,500 סל”ד ולא מפסיק לדחוף עד שהמחט פוגשת במנתק האדום הבוהק בלוח הדיגיטלי שמסמן 7,000 סל”ד. העברת הילוך זריזה וזה מתחיל מחדש. ברביעי רושמת המכונית הזו 178 קמ”ש. ויש לך עוד הרבה הילוכים ומנוע ששמח לגמור אותם. את החגיגות האלו רצוי לעשות במצב ‘ספורט+’, בו המכונית מרגישה מגיבה, בשרנית ושמחה יותר. במצב הזה אתה גם יכול לשלוט בעצמך בהעברת ההילוכים בלי התערבות.
חיים חדשים
מהירות בקו ישר מספקת לדקה, אולי שתיים והיא לא העניין במכונית כזו. איך היא מתנהגת בכביש המפותל, כן. הדרך בה פורשת המכונית הזו על הכביש נבדלת מ-3 רגילה במרכז כובד נמוך יותר (בארבעה סנטימטרים לחובבי הטריוויה), במפשקים רחבים יותר ובצללית נמוכה יותר. נקודת פתיחה טובה. על אלו הוסיפה מתיחת הפנים הזו לטענת מהנדסי ב.מ.וו מתלים קשיחים יותר כאמור וסט-אפ משופר להגה. השינויים האלו תקפים גם למתלי גרסת ה-M ספורט. זאת אומרת שגם האופציה הקשיחה הפכה קשיחה יותר.
קשיחים יותר או לא, הם מרגישים איכותיים מאוד. הספיגה על כבישים משובשים, למרות הכיול האמור, הייתה טובה מאוד. ב.מ.וו 440I היא לא מכונית נימוחה שבולעת את חטטי הכביש ומעלימה אותם. אתה מרגיש את המהמורות, אבל אין כאן חבטות או טלטולים. מרשים, בייחוד כשאתה זוכר שצמיגים במידות כאלו (255/35R19 מאחור ו- 225/40R19מלפנים) לא בדיוק תורמים לספיגה משופרת.
אם היית ערני, שמת לב שהצמיגים מלפנים צרים יותר, מה שאמור לסמן תת-היגוי די ברור במגבלות. צמיג צר יותר מלפנים הוא דרך מצוינת לוודא שבמידה ונהג ממוצע ייכנס לצרה, תגובה טבעית תוציא אותו ממנה. אבל אל תיתן לזה להטריד אותך. כי הדבר הראשון שאתה שם לב אליו בפניה הראשונה זה כמה האוטו הזה להוט להגיב לכל פידבק שלך. הטרן-אין מהיר והחלטי, ההיגוי מדויק ומהיר במידה (גם אם אילם לחלוטין). במצב ידני היא מגיבה לכל נגיעה שלך, מהדקת או מרחיבה את קו הפנייה מצייתת לכל הנחיה. בסוף רד על הגז ואחרי השהייה קלה תקבל את הצליל הרייסרי הגרוני של המנוע באוזניים, את כל קג”מ שיש לו בגב ואת האופק ישר לתוך העיניים.
בכל שלב בתהליך הזה, אתה מרגיש את הצמיגים, בעיקר האחוריים, דרך הכיסא, דרך הרצפה. אתה יודע מתי בלימה מאוחרת מדי תגרום לזנב שלה לפסוע. אתה מרגיש בחזרה לגז את הצמיג האחורי קיצוני מועמס, יודע שאתה יכול לבחור עכשיו בין החלקה מהנה לבין תאוצה אל מחוץ לפניה. היא לא מרגישה כמו מכונית חוליגנית. ממש לא. היא זזה מתחתיך, חיה את האספלט, מרגישה גמישה ולהוטה לכל הוראה שלך. גם על אספלט איכותי שניקה הגשם, אפשר להוציא אותה בצורה סופר נשלטת על הבלם ולשמור אותה על הגז, גם במהירות שקרובה למהירות המותרת בישראל. זה לא סיפור של אחיזה אבסולוטית, זה סיפור של נהיגה. עם השליטה המצוינת של המתלים בגוף הרכב ועם זוויות הגלגול הקיימות אך מועטות, היא מרגישה פשוט חיה. מלשון חיים. אני לא יודע מה עשו החברה בב.מ.וו במתיחת הפנים הזו, אבל התוצאה מהנה מאוד. בייחוד על רקע “מכוניות שטסות על מסילה” שהתרגלנו כבר לקבל. אבל אני מודה להם על כל מ”מ שהם שינו וכל זווית שהם הזיזו.
חוזרים הביתה
ב.מ.וו 440I בהחלט מצדיקה את קיומה. היא מכונית נעימה, איכותית ומרשימה ביום-יום עם אריזה שבעיניי לפחות היא קלאסיקה. כזו שעודכנה קלות. היא שומרת על שימושיות גבוהה עם מבנה 2+2, עם תא מטען אמיתי ועם צריכת דלק הגיונית ביום יום (8.9 ק”מ/ל’ לאורך ימי המבחן, פחות מ-4 ק”מ/ל’ בעומס מלא). ואת כל זה היא עושה בלי רעש צלצולים ותשומת לב שתגרור אחותה הבכירה לדוגמה. מהצד השני מתיחת הפנים הזו גורמת לה להרגיש קצת כמו מכונית מדור אחר. הפנסים אולי LED ולוח השעונים משנה את פניו כמקובל במכוניות היוקרתית היום, אבל התחושות מהשלדה, מהמכונה, גרמו לי להרגיש דברים שלא הרגשתי הרבה זמן. אם אני זוכר בצורה מדויקת את הדור הקודם, אז המכונית הזו רושמת שיפור של ממש ביחסים שלה עם הנהג ועם הכביש. היא מחוברת ומגיבה לאספלט, רותמת אותך אליו, וגורמת לך להרגיש מעורב. תחושה שהולכת והופכת נדירה יותר ויותר. מהבחינה הזו, ה-3 קופה הזו, סליחה, סדרה 4 הזו, בהחלט חוזרת הביתה.
נתונים: 6 צילינדרים מוגדש טורבו, 2,998 סמ״ק, 326 כ״ס ב-5,500 סל״ד, 45.7 קג״מ בין 1,380-5,000 סל״ד, 1,630 ק״ג, 8.9 ק״מ/ ל׳ (במבחן), 490,000 שקלים