טויוטה סופרה
הדור הרביעי של מכונית הקופה הספורטיבית של טויוטה החל להתגלגל מפס הייצור בשנת 1993, וכמו הדורות שקדמו לו כיוון מחוץ ליפן בעיקר לשוק האמריקאי מול מכונית GT קופה דוגמת מיצובישי GT3000 וסובארו SVX. בזמן אמת הסופרה לא ממש משכה תשומת לב, זאת למרות מפרט מרשים לתקופתה שכלל מנוע 6 צילינדרים כפול מגדשים בגרסה הבכירה, שימוש באלומיניום ומגנזיום להפחתת משקל ומערכת בקרת משיכה. למרות שאתגרה ביכולתה את מיטב התוצרת האירופאית הקהל לא ממש התלהב לרכוש מכונית GT במחיר גבוה עם תא נוסעים שמזכיר קורולה.
רק עשור לאחר מכן, עם הפופולאריות של משחקי מחשב כמו גראן טוריסימו וסדרת מהיר ועצבני, הפכה סופרה MK4 ממכונית אלמונית למכונית קאלט כפי שהייתה כבר ביפן כחביבת המשפרים המוגזמים וסצנת מרוצי הרחוב והדריפטים.
כמה זה יעלה?
צריך להגיד את האמת, ואנחנו מתנצלים בפני חובבי הנינג’ות היפניות, אבל מחירי הסופרה כבר מזמן יצאו מפרופורציה. הגרסאות האטמוספריות האוטומטיות שהן נפוצות יותר אבל פחות נחשקות נסחרות באזור ה-50 אלף דולר ומעלה. גרסאות הטווין טורבו RZ הנחשקות כבר יכולות להגיע לאזור ה-80-90 אלף דולר ואפילו מעבר לכך, תלוי מאד במצב המכונית, במקוריות שלה (כלומר אם מדובר בסופרה רגילה שעברה הסבה) וגם בהיקף השיפורים שעברה, ורוב הסופרות שופרו בכבדות. המשמעות היא שסופרה כפולת מגדשים תעלה לכם בארץ כמו פרארי קלאסית. במילים אחרות, אל תבנו על למצוא סופרה יד ראשונה מקורית מאדם מבוגר במחיר של טויוטה קאמרי חדשה. לקאלט יש מחיר.
הונדה CRX/דל סול
במקביל להצגת הדור החמישי של הסיוויק הפתיעה הונדה עם מכונית קופה קטנה החולקת מכלולים ועיצוב בסיסי עם המשפחתית הפופולארית. לדגם החדש קראו CRX כשמה של גרסת ה-3 דלתות/קופה הסיוויק מהדור שלפניו, כאשר בשוק האמריקאי זכתה לשם “דל סול”. למעשה לא היה מדובר במכונית קופה, אלא ברודסטר קטנה ודו-מושבית עם חידוש בדמות גג קשיח מתקפל בעל אופציה לתפעול חשמלי, מה שלא היה נפוץ גם במכוניות פתוחות יקרות בהרבה.
היצע המנועים כלל מנועי 1.5 ו-1.6 ליטר בעלי תזמון שסתומים משתנה עם הספקים צנועים שבין 100 ל-130 כ”ס לא היה מדובר במכונת ביצועים, אך הודות למשקל קליל היא הייתה זריזה מספיק. גרסת SiR עם מנוע 1.6 בעל 160 כ”ס מהסיוויק VTi הצטרפה למבחר רק בשנת 1994, כך שעדין לא ניתן לייבא גרסה זו ארצה, אם כי כבר נעשו הסבות למנוע זה בדגמים המוקדמים.
למרות שהייתה מיוחדת והתהדרה במחיר נמוך יחסית, הדל סול לא הפכה להיות רבת מכר והתחבבה בעיקר על נשים.
כמה זה יעלה?
כמו לא מעט יפניות של שנות ה-90′ גם מחירי הדל סול עלו באופן לא פרופורציונלי בשנים האחרונות, בין היתר בזכות הפופולאריות של סרטי מהיר ועצבני. דגמי ה-S הבסיסים נמכרים באזור ה-8,000 דולר, אבל דגמי ה-Si החזקים והמבוקשים יותר עולים כמעט כפול. לא מעט בשביל רודסטר קטנה עם הנעה קדמית. אנחנו היינו מעדיפים ללכת בטווח המחירים הזה על מאזדה מיאטה בתור רכב אספנות, אבל מכירים כמה חובבי הונדה שיחלקו עלינו.
שברולט קאמרו/פונטיאק פיירבירד
בשנת 1993 שיחררה GM את הדור הרביעי לצמד מכוניות השרירים שלה: שברולט קאמרו ופונטיאק פיירבירד. שני הדגמים החדשים הציעו מרכב בעל מידות נדיבות (אורך של כמעט 5 מטרים) עם חידוש בדמות חלקי גוף עשויים פלסטיק. העיצוב מודרני קיבל השראה מהקורבט עם חרטום ארוך ומחודד, כאשר הפיירבירד התהדרה גם בפנסים נשלפים, ואפשרות בחירה בין תצורת קופה, גג T פריק או קונברטיבל מסוגננת.
היצע המנועים כלל מגוון גדול של מנועים מוזרקים: מ-V6 חלוש בנפח 3.4 ליטר בעל 160 כ”ס ועד למנוע ה-LT1 בנפח 5.7 ליטר בגרסאות הבכירות שהגיע היישר הקורבט עם 330 כ”ס ואופציה לתיבת הילוכים ידנית עם שישה יחסי העברה. גרסאות חזקות יותר הגיעו בשנים מאוחרות יותר כמו גם שפע של מהדורות מיוחדות.
כמה יעלה?
אם כבר מתאמצים אז חייבים ללכת על דגמי ה-V8 וגם כאן המחירים כבר מתחילים לעלות. אקזמפלרים ממוצעים במצב טוב נמכרים בטווח שבין 10 ל-14 אלף דולר כאשר אקמזפלרים שמורים ו/או כאלו ממהדורת Indy 500 המבוקשת של הקאמרו (ממנה יוצרו 645 יחידות) נמכרים הרבה מעבר ל-20 אלף דולר. בתרגום לשקלים זה אומר כ-100 אלף ש”ח לכל הפחות. אגב, הפיירבירד נחשבת מעט יותר מבוקשת בקרב אספנים כיוון שמדובר בדור האחרון של הדגם לפני שהמותג נסגר בשנת 2009.
בנטלי ברוקלנדס
לקראת שנת 1993 הוצגה בנטלי ברוקלנדס כמחליפה לבנטלי מולזאן S כדגם הלימוזין הבסיסי בהיצע של המותג האריסטוקרטי. בסיסי זה כמובן מונח יחסי עבור מכונית שמחירה התחיל בזמנו ב-156 אלף דולר, הציעה תא נוסעים שעטוף כולו בעור ועץ משובחים ונרכשה בעיקר על ידי שייח’ים ואילי נפט. כדרכה של בנטלי באותה התקופה, דגמיה היו בעלי אופי ספורטיבי בהשוואה לאלו המקבילים של רולס רויס עליהם התבססו, וכך גם הברוקלנדס שעושה שימוש במנוע ה-V8 המסורתי בנפח 6.75 ליטר. למרות שם של מסלול מרוצים אגדי, מדובר עדין מדובר בלימוזינה אצילית ומהודרת ולא בספורט סלון מעשנת צמיגים כמו דגמי הטורבו שהופיעו בשלב מאוחר יותר.
כמה יעלה?
הברוקלנדס היא לא מהדגמים הנחשקים ביותר של בנטלי, בלשון המעטה. המשמעות היא שביחס למעמדה ולסמל המחירים שלה נמוכים על גבול המצחיקים. אפשר למצוא ברוקלנדס שמורות למדי עם ק”מ נמוך יחסית בטווח מחירים של 20-25 אלף דולרים. במילים אחרות: אצולה בריטית במחיר של קיה ספורטאז’. עם זאת, אם החלטתם ללכת על ההרפתקאה חשוב לבדוק היטב את ההיסטוריה ורמת התחזוקה, שכן שעלויות התיקונים במידת הצורך אסטרונומיות ולא תמצאו חלפים זמינים בדרום תל אביב.
ג’יפ גרנד צ’רוקי ZJ
גם לחובבי השטח יש סיבה לשמוח השנה. הדור הראשון גרנד צ’רוקי שיצא לשוק כדגם 1993 היה התשובה של ג’יפ להצלחה הגדולה של פורד אקספלורר ושברולט בלייזר. אמנם הגרנד צ’רוקי נחשב לרכב SUV מפונק ומעודן ביחס לרנגלרים הקשוחים, אבל עם סרנים חיים והנעה כפולה חסונה הוא עדין ג’יפ אמיתי. מצד שני, הוא גם מציע איכות חיים מודרנית בתא הנוסעים ובגרסאות המאובזרות שלו לא נפל ברמת ההידור ממכוניות הסאלון המובילות של תקופתו עם מושבי עור חשמליים, בקרת שיוט, תפעול חשמלי מלא וגימורי “עץ”. ביננו, גם לעיצוב הקובייתי יש קטע אפילו שעברו כבר 30 שנה.
כמה יעלה?
היצע הגרסאות ורמות הגימור של הגרנד צ’רוקי גדול. ניתן למצוא אקזמפלרים במצב סביר בכ-1500 דולר בלבד כאשר דגמי V8 המהודרים לא יקרים בהרבה ונמכרים באזור 5-6 אלף דולר. רכב SUV מהודר עם מנוע V8 בשרני ויכולת שטח נאה בכ-50 אלף ש”ח? נשמע לנו בהחלט מציאה, בפרט ביחס למחירים למעט הדגמים שעוד נותרו בארץ שרובם שופרו באופן קיצוני ולא שימשו כרכב להסעות ילדים.
פיג’ו 306
אם נרד קצת לעם נגלה שהשנה גם פיג’ו 306 נכנסת לרשימת הרכבים שהם ברי יבוא כרכב אספנות. ה-306 יצאה לשוק בשנת 1993 כמחליפת ה-309 כמשפחתית הקומפקטית של פיג’ו שהתבססה על שלדת סיטרואן ZX שהוצגה שנתיים לפניה, והציגה קפיצה משמעותית באיכות תא הנוסעים (לא חוכמה ביחס ל-309 הפריכה). כמיטב המסורת של פיג’ו באותה תקופה ה-306 הוצעה במגוון גרסאות הנעה ומרכב, כולל גרסת קבריולה יפיפייה שיוצרה על ידי פינינפארינה והוצגה ב-1994.
ה-306 הייתה חלק מתור הזהב של פיג’ו והייתה מהמכוניות העממיות המהנות ביותר לנהיגה גם בגרסאותיה הבסיסיות. היצע הגרסאות היה גדול, ובארץ העדין נעות כמה וכמה 306 עממיות, לכן אם כבר מתאמצים חייבים להתמקד בגרסאות הספורטיביות. החיסרון הוא שבשנה הראשונה הוצעה רק גרסת XSI חמימה בעלת 123 כ”ס צנועים יחסית. עבור גרסאות ה-S16 וה-GTI תצטרכו להתאפק.
כמה יעלה?
לא קל למצוא 306XSI שנשמרה היטב במהלך השנים, אבל אם תאמצו ותמצאו כזו המחיר ינוע סביב 5-6 אלף אירו למכונית במצב טוב (לא שווה להתפשר על פחות מזה) שזה אומר כ-50 אלף שקלים בשער הנמל. נשמע הרבה בשביל פיג’ו? קחו בחשבון שההיצע בארץ אפסי כמעט ועלויות שיפוץ יביאו אתכם לאותו הסכום. היתרון הוא שעלויות התחזוקה זולות יחסית עבור רכב אספנות, חלפים קיימים בשפע אפילו בארץ, אם כי יישור מכאני לפני השילוח ארצה מומלץ בכל מקרה.
רנו קליאו ויליאמס
רנו קליאו הוצגה לראשונה בשנת 1990 כמחליפתה המודרנית של רנו 5, והיא הוצעה כבר בשנותיה הראשונות בשתי גרסאות ספורטיביות שכבר ניתנו ליבוא ארצה בסטאטוס אספנות: RSi בעלת מנוע 1.8 110 כ”ס שגם יובאה לישראל (ושרדו ממנה יחידות בודדות) ו-S16 בעלת מנוע 16 שסתומים שסיפק 140 כ”ס שנשארה באירופה. אלא שהקליאו הנחשקת ביותר בדור הראשון היא הקליאו ויליאמס שהוצגה ב-1993.
מדובר בגרסת הומולוגציה אותה יצרה חטיבת הספורט של רנו כדי שתוכל להשתתף במרוצי הראלי לדגמי הנעה קדמית בגרופ N (בדומה למה שנעשה בגרופ A באותן שנים). למרות שנשאה את השם ויליאמס, לסדנה ששיתפה פעולה עם רנו בהצלחה בפורמולה 1 באותן שנים לא היה קשר לפיתוח המכונית והוא הוצמד אליה משיקולים שיווקיים בלבד. למרות זאת, לקליאו וויליאמס היה כיסוי בדמות מנוע 2.0 ליטר בעל 150 כ”ס, שדרוגי שלדה ומראה שרירי הודות לניפוחי הכנפיים, כונס האוויר על מכסה המנוע וחישוקי הספידליין הזהובים.
כמה זה יעלה?
רנו תכננה לייצר 3,800 יחידות מהקליאו ויליאמס (1,300 יותר מהנדרש בתקנות) , אלא שבפועל הגבוה הביאה אותה לייצר כמעט 12 אלף יחידות בכלל יצור הדגם. עם זאת, עדין מדובר בכמויות נמוכות יחסית ודגמי הסדרה הראשונה הם מבוקשים יותר כשהמחיר בהתאם. המחירים נעים בין 20 ל-30 אלף אירו עבור קליאו ויליאמס אמיתית ולא מוסבת (והיו לא מעט כאלו). לא מעט כסף, אבל מדובר בהוט האצ’ אייקונית ונדירה באמת.
לנצ’יה דלתא אינטגרלה איבו 2
אחרונה אבל החביבה עלינו מכל, וכיוון שאין רשימת קלאסיות בלי נציגה מאיטליה, היא לנצ’יה דלתא אינטגרלה איבו 2. אמנם האינטגרלה המהוללת עליה התבססה המכונית שזכתה ב-6 אליפויות ראלי זמינה ליבוא כבר מספר שנים, אבל גרסת האיבולוציונה 2 שהוצגה בשנת 1993 וזמינה כעת היא המהדורה הסופית שחתמה את השושלת, והגרסה הבשלה ביותר שלה. עוד קצת שדרוגי מנוע, עוד קצת ניפוחי גוף, מושבי ריקארו כסטנדרט ואפילו ABS.
כמה יעלה?
המון. האינטגרלה הופכת להיות מבוקשת יותר ויותר, ועל אחת כמה וכמה האיבולוציונה 2 שמידי פעם צצים אקזמפלרים שלה עם קילומטרז’ אפסי שנשתמרו במחסנים במשך שנים רבות ונמכרים בסכומים בדיוניים במכירות פומביות. בכל מקרה איבו 2 ממוצעת שגם נסעה תימכר באזור של 50-60 אלף דולר וכמעט בלתי אפשרי למצוא מציאות. חצי מיליון ש”ח על רפליקת הראלי האולטימטיבית בתור רכב אספנות? אם היינו יכולים להרשות לעצמנו לא היינו מהססים.
