MG-F
אחרי שמאזדה החזירה לחיים את מכונית הרודסטר העממית, ב-MG רובר היו חייבים להילחם על כבודם ולהציג את התשובה הבריטית הגאה ממי שהובילה את הז’אנר בשנות ה-60′ וה-70′ ושימשה השראה לאותה מיאטה. אלא שב-MG החליטו להתחכם, ובמקום בתצורה הקלאסית של מנוע קדמי והנעה אחורית בחרו להציב את המנוע דווקא במרכז. המנועים היו מסדרה K החדשה עם או בלי תזמון שסתומים משתנה, וכדי לחסוך בעלויות נעשה שימוש ברכיבים מהמטרו הקטנה והעממית כוללי מתלי ההידרוגז הלא שגרתיים.
.
התוצאה הייתה רודסטר עגלגלה לא שגרתית למראה, לא חפה ממוזרויות בריטיות אבל כזו שזכתה להצלחה נאה יחסית בשנותיה הראשונות והחזירה את הכבוד ל-MG, למספר שנים בטרם רובר, שוב, פשטה את הרגל. אגב, אחרי שפשטה את הרגל ונרכשה על ידי SAIC הסינית המשיך ייצורה של ה-MGF מגרסתה מתוחת ההפנים עד לשנת 2011.
כמה זה יעלה?
במפתיע, לא מעט יחידות של MGF עלו על כבישי ישראל כמכונית הפרס של מפעל הפיס אך רובן לא שרדו, וגם בין אלו שכן אפשר לספור את היחידות הראויות על כף יד אחת. אם בכל זאת תרצו לשים את היד על MGF ראויה תוכלו למצוא באירופה יחידות במצב טוב למדי ועם ההגה בצד הנכון במצב במחיר של כ-5,000 אירו. מציאה ביחס למחירי המיאטה. ואם בכל זאת תצטרכו לעשות יישור קו מכאני, היתרון הגדול שהחלפים בבריטניה נפוצים וזולים למדי.
בדרך לנמל: המכוניות שנכנסו לסטאטוס אספנות ב-2024
בדרך לנמל: המכוניות שנכנסו לסטאטוס אספנות ב-2023
ריינג’ רובר
24 שנים ארוכות אחרי הצגתו של הריינג’ רובר המקורי, הציגה לנד רובר בשלהי 1994 את הדור השני של רכב השטח בעל הייחוס האצילי. אמנם באותו זמן לנד רובר כבר הייתה בבעלות ב.מ.וו, אך הפיתוח כולו הושלם כך שלגרמנים לא ממש הייתה השפעה על התוצר הסופי. הבריטים הגאים המשיכו במתכון של הריינג רובר הקלאסי (שהמשיך להיות ממוצר עד 1996), כשהדור החדש שהגיע לאולמות התצוגה בתחילת 1995 המשיך להציע יכולת שטח יוצאת דופן לצד תא נוסעים ברמת אבזור והידור של הטובות במכוניות הפאר.
בדור החדש חדש תא הנוסעים היה מודרני ועמוס בגדג’טים חשמליים, כשהצטרפו לכך מתלי אוויר נשלטים אלקטרונית עם מספר מצבי גובה ואופן שיכוך. התוצאה הסופית הייתה רמות נוחות מעל כל רכב שטח או SUV שהיה בסביבה ויכולת שטח שלא מביישת את הסמל. מצד שני, המחיר היה בדמות מורכבות מכאנית ואמינות לא מזהירה מצד שלל האלקטרוניקה, כך שאם אתם מחפשים רכב אספנות שתוכלו לתחזק בעצמכם בקלות תצטרכו למצוא אותו במקום אחר.
כמה זה יעלה?
במקרה של הריינג’ רובר הכל תלוי במצב המכאני הספציפי של כל אקזמפלר, כיוון שהמורכבות המכאנית ועלויות התיקונים הגבוהות גם בחו”ל משפיעות על מחיר הרכב ויכולות להיות אף יותר משוויו. אפשר למצוא ריינג’ רוברים זולים באזור 3,000 יורו, אבל עדיף להתרחק מהם ולחפש אקזמפלרים שמורים עם ק”מ נמוך, וכמובן שרצוי עם מנוע ה-V8 הגדול בנפח 4.6 ליטר. המחיר של ריינג’ רובר כזה כבר יכול להגיע ל-10 אלף יורו פלוס מינוס לפחות, שזה אומר כ-100 אלף שקלים ביציאה מהנמל בארץ. בהתחשב בתמורה, בהידור וביכולות שיודע הריינג’ רובר לספק זה לא כל כך נורא.
ב.מ.וו סדרה 5
סדרה 5 של ב.מ.וו התקבעה במהלך השנים כמכונית הסאלון הטובה ביותר לנהג, ומי שעזר לה לבסס את הקביעה הזו בצדק רב הוא הדור הרביעי (E39) שהושק בסתיו 1995. לטעמנו מדובר בסדרה 5 היפה ביותר שנוצרה ואחת ממכוניות הסדאן היותר יפות של ב.מ.וו שנראית נהדר גם אחרי 3 עשורים. אבל היה בה מעבר לכך.
ב-E39 הביאו הבאווארים לרמה חדשה את הדקדקנות ההנדסית שלהם, מה שבא לידי ביטוי בהנדסת אנוש מעולה, שילוב רכיבי אלומיניום במתלים המתוחכמים והיצע של במנועי שישה צילינדרים בטור ו-V8 משובחים. מצד שני היה גם הגה כוח בתגבור משתנה (סרווטרוניק) שהעיד על הנדסת יתר, אבל לא הצליח לקלקל את התוצאה הסופית של מכונית סאלון גדולה, אבל לא גדולה מידי, ולא לוויתנית כמו סדרה 5 הנוכחית, שיודעת לשלב בין איכות נסיעה גבוה ליכולת דינמית רהוטה. בנוסף הוצעה גם גרסת סטיישן :טורינג”
כמה זה יעלה?
גם בישראל ישנן עדין לא מעט E39 שמסתובבות, אך רובן עברו שלל ידים וחיים לא קלים ושדרוגים שונים, לא תמיד בטעם טוב. למרות שה-E39 שווקה באירופה רק מסוף 1995, עדין ניתן למצוא בשנה זו אקזמפלרים עם מנועי שישה צילינדרים הגדולים, גם בגרסת הסטיישן השימושית והנאה, אשר נשמרו היטב במזג האוויר הקריר במחיר ממוצע שנע בין 6 ל-8 אלף יורו בהתאם למצב ולגרסה. אם חוצים את הרף החמש ספרתי ומתאמצים קצת, אפשר לאתר 540i עם מנוע V8 שמספקת ביצועים נאים גם במונחים של היום והיא הדבר הקרוב ביותר בינתיים לגרסת ה-M5 הנחשקת שהופיעה רק שלוש שנים מאוחר יותר.
וולוו 850 T5-R
וולוו 850 שהוצגה בשנת 1991 אמנם יכולה להיחשב ולהגיע כמכונית אספנות מזה מספר שנים, אבל השנה ניתן לייבא את הגרסה האולטימטיבית והנחשקת שלה. כן, בהחלט אמרנו עכשיו את המילים “וולוו” ו”נחשקת” במשפט אחד. ה-850 אמנם עדין הייתה בעלת עיצוב רבוע וקובייתי, אבל הצליחה לנער קצת את התדמית האפרורית של וולוו ואף הציעה גרסת T5 עם מנוע טורבו וביצועים לא אופייניים.
ההצלחה של ה-850 עוררה בשבדים רעיון להתחרות גם באליפות מכוניות הטורינג/סאלון הבריטית בשיתוף פעולה עם סדנת TWR, והם החליטו לעשות זאת דווקא עם גרסת הסטיישן של ה-850. בעקבות ההצלחה החליטו בוולוו ליצר גרסה ספורטיבית ל-850 תחת השם R שהציעה את מנוע הטורבו המוכר שבעזרת סיוע של פורשה עלה הספקו ל-240 כ”ס. ה-R קיבלה שדרוגי מתלים ועיצוב, כולל חישוקים אייקונים, הוצעה בעיקר בצבע צהוב לא שגרתי שהייתם מצפים לקבל במכונית ספורט ולא בסטיישן עם סמל וולוו. ה-R יוצרה בכמות מוגבלת בשנת 1995, אך ההצלחה והביקוש הפתיעו את הוולוו שהחליטה להמשיך עם גרסאות R משודרגות גם בשנים לאחר מכן, אבל ה-850 R של 1995 היא הדבר האמיתי.
כמה יעלה?
וולוו יצרה כ-7,000 יחידות של ה-T5-R בשנה הראשונה עבור כל העולם, כך שמדובר במכונית נדירה יחסית. ניתן למצוא גרסאות R עם תיבה אוטומטית (בעיקר בארה”ב) ובמרכב סדאן, במחירים של כ- 10-12 אלף יורו לאחת במצב טוב. אך אם כבר אז כדאי ללכת על הדבר האמיתי: גרסת הסטיישן עם תיבה ידנית ורצוי בצבע הצהוב הייחודי. המחירים בתצורה המבוקשת הזו גבוהים בעשרות אחוזים מ-850R אחרות ונעים צפונה מ-15 אלף יורו, אבל וולוו כזו לא רואים בכל יום.
פיאט ברצ’טה
שנה אחרי שהציגה את הקופה היפייפיה והנחשקת, הצטרפה פיאט גם לאופנת הרודסטרים הפורחת של שנות ה-90 עם הברצ’טה (סירה קטנה), אלא שהיא עשתה זאת בדרך קצת שונה. הברצ’טה נראתה כמו רודסטר קלאסית, אך כדי לחסוך בעלויות נעשה שימוש בשלדה מקוצרת של הפונטו בעלת ההנעה קדמית, כך שלא מדובר ברודסטר טהורת גזע. מצד שני, השילוב של מנוע 1.8 נמרץ עם תזמון שסתומים משתנה, תיבת הילוכים ידנית ומשקל קליל של קצת יותר מטון הודות למידות הזעירות הניבו מכונית זריזה ומהנה בדרך שלה. מעל לכל, הצליחה הברצ’טה להתבלט עם עיצוב מקסים בעל נגיעות הרטרו שהיה ועדין נראה נהדר, כראוי למוצא האיטלקי.
כמה זה יעלה?
כיוון שהיא בעל ייחוס עממי (בכל זאת זו פיאט ולא אלפא רומיאו) והיא בעלת הנעה קדמית הברצ’טה פחות נחשקת ממכוניות רודסטר בעלות הנעה אחורית. זאת הסיבה שמחירי הברצ’טה בחו”ל עדין נמוכים יחסית, למרות שיוצרו ממנה פחות מ-58 אלף יחידות על פני 10 שנות ייצור, מה שאומר שבפני עצמה היא לא ממש מכונית נפוצה. עם זאת, ניתן למצוא דוגמאות במצב שמור למדי בפחות מ-10,000 יורו, אך גם בחצי מכך אם אתם מחפשים הרפתקאות מכאניות.
יגואר XJ
בימים אלו יגואר מנסה להמציא את עצמה מחדש ולהתנער מהמורשת המפוארת, בצעד של להיות או לחדול. זה רק מדגיש עד כמה חסרה לנו כיום בעידן ה”פרימיום טק” מכונית פאר בסגנון קלאסי, או במילים אחרות: יגואר XJ. מכונית הפאר של יגואר זכתה לקראת 1995 לעוד פרק באבולוציה ארוכת השנים שלה. הפעם היה מדובר במתיחת פנים מקיפה תחת השגחתה של בעלת הבית החדשה פורד, מה שהבטיח להכניס את יגואר לשנות ה-90 עם טכנולוגיות ייצור מודרניות ושיפור באמינות.
בדור הזה ה-XJ חזרה למראה הקלאסי בעל יחידות התאורה העגולות בחזית, שמרה על מנועי שישה צילינדרים בטור או V12 שעודכנו ומעל לכל על תא הנוסעים המוקפד המשלב עור ועץ בעבודת יד.
מה שמיוחד בה הוא שלמרות שהיא רק בת 30 יש ל-XJ מראה ותחושה של מכונית קלאסית אמיתית, למרות שהיא יחסית מודרנית למדי.
כמה זה יעלה?
אמנם עדין מסתובבות בארץ כמה XJ במצב סביר, אבל עם כל הכבוד בארץ רובן לא זכה להישמר בצורה הראויה. בעולם מגוון הגרסאות ורמות הגימור של יגואר XJ גדול ובהתאם לכך גם טווח המחירים. תמורת כ-10-15 אלף דולר לפני מיסים תוכלו למצוא XJ6 שנשמרה היטב ברמות הגימור הגבוהות, ועם קצת מזל תיכנס בתקציב הזה אפילו XJ12 שמורה למדי שתעניק לכם רכב אספנות עם אווירה אצולה במחיר של קיה פיקנטו חדשה.
פולקסווגן גולף קבריו
הדור השלישי של פולקסווגן גולף אמנם הוצג בשלהי 1991 וכבר ניתן ליבוא כרכב אספנות מזה כשנתיים, אך למעט גרסאות ה-VR6 אין באמת סיבה לעשות זאת. השנה מצטרפת סיבה נוספת והיא גרסת הקבריולה של הגולף שהוצגה על בסיס הדור השלישי ויצאה לשוק בשנת 1995. הגולף קבריולה שנכנסת השנה למועדון האספנות מחליפה את הגולף קבריולה המקורית שיוצרה משנת 1979 עד שנת 1993 וזכתה להצלחה נאה.
הדור החדש של גולף קבריולה גדול, איכותי וכבד משמעותית מהמקור כשהוא איבד במידת מה את החינניות של הקבריו הקלאסית. עם זאת, הוא עדין קומפקטי במידותיו, בטח ביחס למקובל כיום, כשהוא מצליח להעניק מרחב ראוי לארבע נוסעים תחחת גג הבד. איכות הבניה הגבוה והפשטות המכאנית עזרה לקבריו לשרוד לא רע גם אחרי שלשה עשורים, ומה שחשוב לא פחות, היום פשוט אין כבר מכוניות קבריולה עממיות מה שהופך את הגולף הזאת למשהו מדליק בפני עצמו.
כמה יעלה?
פולקסווגן הציעה את הגולף קבריולה עם מגוון יחידות הנעה (כולל מנועי דיזל) ורמות גימור, כאשר כמו בכל מכונית פתוחה מצב הגג והפלסטיקה משפיע לא פחות על המחיר מהמצב המכאני, אם כי ההבדל לא כל כך גדול. גולף קבריולה עם מנוע 1.8 במצב טוב תעלה כ-3,500 יורו וקצת יותר מכך. אבל אם כבר שווה להתאמץ ולמצוא אחת עם מנוע ה-2.0 ליטר של ה-GTI. אמנם רק עם 115 כ”ס, אך עם מראה תואם לזה של הגרסה הספורטיבית וביצועים זריזים יחסית כשהמחיר הממוצע הוא עדין בסדר גודל של 5-6 אלף יורו בלבד.
פורד אקספלורר
גם עבור חובבי רכבי הפנאי והשטח ישנן השנה בשורות בתחום האספנות. הדור השני של פורד אקספלורר מגיע זה עתה לגיל 30 והוא אמנם לא ה-SUV הכי סקסי ומסוקס, אבל יש לו אפיל של רכב פנאי מעידן אחר. כזה שמתחת לעיצוב האופנתי לזמנו עדין מספק מבנה חסון ויכולת שטח יותר מבסיסית.
אם בדור הראשון הדליק האקספלורר בנה את רכבי ה-SUV הקומפקטיים כאלטרנטיבה למשפחתיות המסורתיות בארה”ב, הדור השני עם עיצוב עדכני ותא נוסעים קרוב לזה של מכונית פרטית כבר הפך ללהיט מכירות היסטרי שגם פרשיית הצמיגים הפגומים לא פגעה בהצלחתו. מתחת למראה המהודר מציע האקספלורר מבנה קלאסי של שלדת סולם וסרן אחורי חי, כשהוא הוצע במרכב רגיל או מקוצר עם 3 דלתות ואפילו בגרסאות בעלות הנעה אחורית בלבד ואופציה לתיבת הילוכים ידנית.
כמה יעלה?
האקספלורר בדור הזה הגיע גם לישראל לתקופה קצרה, אך היה יקר, נמכר בכמויות זעומות וכמעט אף יחידה לא שרדה. לעומת זאת, כיוון שמדובר ברכב הנמכר ביותר בארה”ב באותן השנים, גם אחרי 30 שנה ישנם בכל זמן נתון שפע של אקספלוררים למכירה במגוון גרסאות ומצבי צבירה שונים. ניתן למצוא בלי בעיה אקספלורר ממוצע במצב טוב עם מנוע V6 במחיר של כ-2,500 דולר בלבד. דגמים שמורים יותר ברמות הגימור הגבוהות ועם מנוע ה-V8 הנחשק יותר יכולים לעלות כפול מכך, אבל עדין מדובר בסכום נמוך יחסית עבור שוק האספנות, כך שבעלות של כ-50 אלף שקלים ואף פחות תוכלו להחנות בבית SUV אמריקאי קלאסי.
פרארי F50
אם כסף הוא לא מגבלה ורוצים ללכת עד הסוף, אז אחת ממכוניות העל האייקוניות של שנות ה-90 נכנסת השנה לסטאטוס אספנות, למרות שכבר מזמן הפכה לקלאסיקה מודרנית. פרארי F50 שהוצגה ב-1995 הייתה היורשת הרוחנית של ה-F40 שנועדה להביא את טכנולוגיית הפורמולה 1 של פרארי אל מכונית חוקית לכביש הציבורי (אבל ממש לא שימושית ליום יום).
בתוך שלדת סיבי הפחמן מותקן מנוע V12 בנפח 4.7 שהוא אבולוציה של המנוע בו השתמשה פרארי בפורמולה 1 ב-1990, עם 512 כ”ס שאולי לא עושים רושם על סיניות חשמליות כיום, אבל בזמנו נחשב להספק שהולם מכונית על מהשורה הראשונה. תיבת ההילוכים היא ידנית, המרכב עשויי מסיבי פחמן ולטובת החיסכון במשקל בתא הנוסעים ספרטני עד כדי כך שהחלונות ידניים ולא תמצאו אפילו רדיו.
כמה זה יעלה?
ה-F50 היא מכונית סופר נדירה גם במונחים של פרארי, אשר יצרה ממנה רק 349 יחידות (כרבע מהיקף הייצור של ה-F40). כך שאם כבר מתגלגלת אחת מהן לשוק המשומשות, לרוב זה קורה במכירה פומבית כאשר טווח המחירים נע בין 3 ל-4 מיליון דולר. זה אומר שתצטרכו כ-20 מיליון שקלים כדי לראות F50 בארץ עם לוחית רישוי צהובה. מצד שני, ידוע על אחת שנצפתה לאחרונה בסוריה, יד ראשונה מרופא עיניים.