הכול החל בעוד שיחה מנומנמת ביני לבין אסף רחמים (צלם-העל). הרצון הוא ברור, לעשות אקשן בניחוח בינלאומי כאן אצלנו על אדמת ארץ הקודש. השיחה התגלגלה לרעיון. הרעיון החל להתפתח. ולרגעים חשבנו לעצמנו, “מה לעזאזל הקשר בין כל אלו”. הקשר הוא קודם כל האקשן, האנשים שבמכונות האלו יודעים לעשות דברים בקצב ובעצמה לא נתפסת. ויש גם עניין נוסף.
מכונית מול אופנוע על המסלול זו השוואה שנטחנה עד דק. אבל מה קורה כשלוקחים מכונית עממית יחסית, לא אקזוטית אדירת שם, אלא מכונית שאני ואתה יכולים לקנות ושמים אותה מול אופנוע שמחירו דומה? ומה יכול לעשות סופרמוטו מושחז מול אלו? ומה עם איזה אדוונצ’ר שבזכות יכולת השטח שלו יכול לחתוך פניות במסלול. מעניין.
ככה הסיפור הזה יצא לדרך והתוצאה לפניכם. מקווים שתיהנו.
בר ברוך בפיג’ו 308GTI: את הנהג המוכשר והצעיר הזה אין צורך להציג. הוא סוחב את דגל ישראל על גבו באליפות ה-GT3 האיטלקית, נהג רשמי של למבורגיני ובחור שהוא לא רק מהיר. הוא גם וירטואוז ואדם חברותי מאוד ד”א. לראות אותו שולח את ה-GTI להחלקות ארוכות במסלול הוציאה מאתנו קריאות התפעלות שוב ושוב. זה לא שהוא סתם זורק את המכונית, הוא זורק אותה מהר ומדויק, צולף אייפקסים תוך כדי החלקה ועף לסיבוב הבא. נראה היה שה-GTI הזו על 270 סוסיה שתפה פעולה היטב עם הגחמות של נהג המירוצים הצעיר.
גל ברדה על דוקאטי פאניגלה R: יש אנשים שרוכבים על אופנועים. ויש רוצחי אספלט. גל הוא בלי ספק אחד הרייסרים הרציניים יותר שיש בישראל בכל הקשור למירוצי מסלול. עם ניסיון רב במירוצי אספלט בחו”ל היה ברור לנו שאנחנו חייבים לנצל את העובדה שהוא ואופנוע המירוצים שלו נמצאים כרגע בארץ. עם יד על הלב, המסלול הקשוח והצפוף בפצאל לא ממש מתאים לסופרבייק כזה ולחשוב שגל עוד רצה להגיע עם הפאניגלה V4 החדש והמצוחצח שלו. למרות חוסר ההתאמה וההיכרות, אחרי שתי הקפות גל כבר שם את הפאניגלה על הקשקש והראה לנו שרייסר זה רייסר.
זיו כרמי על ק.ט.מ 1090R: זיו כרמי גם הוא עלול להטעות במפגש ראשון. החיוך הגדול שלו מסתיר מאחוריו מנטליות של מדליסט. לא בתור קלישאה. לזיו יש בבית שתי מדליות זהב מהסיקסדייז, גביע ממקום שלישי ברומאניקס. אלו מקשטים את מדף הגביעים של מי שהיה אלוף ישראל במוטוקרוס ואנדורו. לשים חיית שטח כזו על אספלט עם אופנוע גדול וצמיגי קוביות נראה לכם אולי לא נורמלי אבל זיו קפץ על ההזדמנות בלי להתבלבל. גז זה גז. זה האופנוע הכי לא מתאים כמובן למסלול כאן, אבל עם 125 כ”ס ואחד זיו באוכף גילינו שיש יותר מדרך אחת להקיף מסלול מירוץ.
לי ברדה על TM רייסינג SMX450: מתוך כל החבר’ה כאן, זה הבן-אדם האחרון שאתם רוצים לפגוש בסמטה אפלה, גם בלי אופנוע. רק בשביל לסבר את האוזן, לי מסוגל להתקדם בעמידה על הידיים בערך בקצב שהוא יודע להזיז את האופנוע שלו, סתם דוגמה. זה ספורטאי-על עם כשרון רכיבה מפחיד שעושה באספלט ובקטעי השטח כרצונו. זה נשמע לכם אולי כמו רצף סופרלטיבים מצוץ מהאצבע אבל זה רק בגלל שלא התחרתם איתו על אותו מסלול. או צפיתם בו מעיף את האופנוע שלו מפניה לפניה בקצב שמתאים לאליפות אירופה בסופרמוטו, לחלופין.
וכמובן שבלי תודות אי אפשר אז:
- תודה לכל הרוכבים והיבואנים על שיתוף הפעולה בפרויקט הלא מובן מאליו הזה.
- תודה למיקי יוחאי ולמסלול בפצאל
- תודה לעוזר הצלם אור וורטרמן על היצירתיות
- תודה לרחפניסט העל שרון ענבי על היד היציבה
הסרט הזה צולם על ידי צוות מקצועי עם רוכבים ונהג שיודעים טוב מאוד מה הם עושים. בבקשה לא לנסות לחקות את הרכיבה או הנהיגה שלהם בבית, תודה.