שנייה לפני שאני מניף רגל על אפריליה RS660 ומתחיל לספר לך איך זה מרגיש, אני רוצה לדבר על אפריליה באופן כללי לרגע. ברשותך. בתור יצרנית שמייצרת שניים מהאופנועים המלהיבים ביותר שיש בסביבה (טואנו, RSV) דווקא בדגמים פשוטים יותר לכאורה, היא לא הלהיבה באמת. אני נזכר עכשיו בהשקת השיבר והדורסודורו בה נכחתי לפני שנים רבות. אופנועים נחמדים, לא קאנונים כמו שני המוזכרים קודם.
עם ה-660 אפריליה נכנסת לעידן חדש. זה לא רק ה-RS או הטואנו. הבסיס המכאני החדש הזה יכול להיות ויהיה, שימושי למשפחת דגמים שלמה. אם הירייה הראשונה כוללת את ה-RS660 והטואנו, לאחר מכן נראה גם אופנועים כמו טוארג, פגאסו, שמות מהעבר שיגיעו לתת מענה לצרכים מודרניים תחת הפלטפורמה הזו. מכאן שזה לא רק מבחן לאופנוע בודד, זו דוגמה למה אפריליה יכולה לעשות ברמת המחיר הזו, במטרה לענות לצרכים החדשים.
בחזרה לאפריליה RS660 לפני הכול, האופנוע הזה נראה מצוין. בלי קשר לרמת המחיר שלו, רוצה להגיד שהוא מרשים גם מול אופנועים יקרים יותר, בטח שלעומת אופנועים אחרים שמנסים להוות תחליף לקטגוריית הסופרספורט ז”ל. הפיירינג, השלדה, הבלמים, כל פרט ופרט נראים כאן מיליון דולר. המשולשים הקדמיים נראים כאילו כורסמו לכבוד סופרבייק שעולה כפול וזה נכון לגבי כל פינה וחלק כאן. נראה לגמרי כמו RSV למתחילים – ולא רק.
הנפת רגל מעל הזנב המינימליסטי ותנוחת הישיבה מסמנת הצלחה ראשונה. הרגליות גבוהות במידה והרכינה לפנים מורגשת אך לא מעיקה ברכיבה ארוכה. ידיות הכידון, הממוקמות קצת מעל למשולש העליון, מורידות הרבה משקל ועומס מפרקי כפות הידיים. התוצאה היא תנוחה ספורטיבית במידה, לא מכופפת יותר מדי, כזו שמאפשרת נסיעות ארוכות מחד ונוחות בעיר כשאתה תקוע בסתם עוד פקק. אפרופו פקקים, זווית הצידוד של הכידון מפתיעה לטובה. אתה יושב על אופנוע שנראה ככה, ולא ממש מצפה לזה, אבל האפריליה הזה תוכנן ליותר מסתם לתת גז.
ואם מדברים על גז, אז יש כאן, למכביר. באפריליה מספרים שזהו חצי ממנוע ה-V4 המוכר והאהוב שלהם. התוצאה היא טווין-מקבילי, אבל לא אחד כזה שנבנה בכדי להיות יעיל או משעמם. זה חצי מנוע מאופנוע שהוא רייסר בנשמה והוא בהחלט מרגיש ככה. ואם לדייק – הוא מרגיש ככה רק אחרי שמסירים ממנו את כל כלבי השמירה האלקטרוניים. וכרגיל אצל אפריליה, ושוב בהשראת האופנועים הגדולים שלה, יש כאן חבילה אלקטרונית מכובדת מאוד. כזאת שרוכב ממוצע ישמח לרכוב במסגרת ההרשאות שלה ורוכב מנוסה יוותר עליהן בשמחה. שניה, בוא נתעכב על הנקודה הזו.
אפריליה RS660 מצויד במספר מערכות שהופכות את הרכיבה עליו לקלה ובטוחה יותר. יש כאן שני מצבים עיקריים שכל אחד מכיל עוד מספר מצבי רכיבה משניים. תחת מצב ‘כביש’ אפשר למצוא מצב מוגדרים מראש (‘דינאמיק’, ‘קומיוט’) ומצב אותו ניתן לתכנת לבד (‘אינדיבידואל’). תחת מצב ‘מרוץ’ אפשר למצוא שני מצבים קיצוניים יותר (‘טיים-אטאק’, צ’אלנג’) עם הגדרות משוחררות יותר ועם אפשרות לשנות לפי רצונות הרוכב. במצבים המאפשרים שינוי אפשר לבחור משלושה מצבי ניהול מנוע, שלושה מצבי בלימת מנוע, תשעה מצבי בקרת משיכה, לכבות או להדליק את בקרת הווילי ושלושה מצבי ABS. במצבים הרייסרים כפתור השליטה על בקרת השיוט, שולט על רמות בקרת המשיכה כולל ניתוקה.
אחרי הרשימה הארוכה והמבלבלת הזו אתה בטח חושב שזה יותר מדי ומי בכלל יוכל להבין את כל התפריטים והאפשרויות האלו, או לתפעל את אלו תוך כדי רכיבה. ובכן, התפריט שעל ה-RS660 הוא הפשוט, הקל והברור ביותר לתפעול בו נתקלתי על שני גלגלים. שום הכרות או הכנה מוקדמת, כמה לחיצות כאן ושם, וזהו. הכל עובד בצורה חלקה – פשוט תכנון חכם ונהיר לצד הנדסת אנוש משובחת. מצאתי את עצמי מתרוצץ תוך כדי רכיבה על האפשרויות השונות, משנה ומחליף, עם מינימום תשומת לב או מחשבה.
בחזרה למנוע, במצבו החלש יותר, עם כל הבקרות פעילות, במצב שיתאים למי שעולה מאופנוע אחר וחלש יותר. התגובות מצוינות, הוא גמיש מאוד, מייצר מומנט משמעותי כבר מכ-4,000 סל”ד וכשנותנים לו דרור הוא ממשיך לטפס עם צליל ייחודי שלא באמת דומה לשום דבר אחר, עד לקו האדום ב-11,500 סל”ד. כל מה שאמור לתמוך בתיפעול של המכונה הזו בסתם נסיעה כזו לעיר הגדולה נניח, עובד חלק, צפוי ואיכותי מאוד. הקוויקשיפטר לדוגמה, שוב, אחד הטובים שנתקתי בהם, מבצע את תפקידו נאמנה בכל סל”ד בכל סוג של עומס, נמוך או גדול.
מהצד השני של מערכת ההנעה הזו, בלי שום בייביסיטר אלקטרוני עם הפנים לרוכב מנוסה, כזה שרגיל לכלים חזקים יותר וקיצוניים יותר אפילו, ה-660 מצליח להמשיך ולהרשים. במצבים האלו הטווין הזה מקבל את החדות והתסיסה שאין במצבים החלשים יותר והמוגבלים יותר. הוא מרגיש כוחני יותר, מטפס אפילו חזק יותר במעלה הסל”ד וכל נגיעה מתורגמת לתאוצה. יש כאן סעפות משתנות וזה מרגיש שאפילו קולות היניקה הופכים בולטים ומשמעתיים. מה שבטוח זה שיחידת ההנעה הזו מייצרת טיסה ברורה מאוד לפנים ולא מפסיקה עד שמטפסים אל מעבר ל-250 קמ”ש. במצבים המשוחררים אפשר להנות מדברים נוספים, כמו הרמות גלגל נונשלנטיות בשני ההילוכים הראשונים. המצב המאולחש ביותר של ה-ABS משחרר לחלוטין את הגלגל האחורי ואף מאפשר הרמות סטופי קלילות והחלקות מהנות לתוך הפנייה.
וזה מביא אותי לנקודה המשמעותית ביותר, והמוצלחת ביותר כאן. הקלילות והגיאומטריה. אם תרצו אפשר לייצר לכבוד קלישאה חדשה. מבחינת מימדים האופנוע הזה מרגיש כמו אופנוע קטן וקל יותר משמעותית. ממש לא מרגיש כמו משהו שיכול ויודע לזוז ככה. והוא זז, בהחלט. תנוחת הרכיבה מאפשרת רכינה קדימה, קל למקם את עצמך עליו והבליטות על המיכל מאפשרות גם תמיכה טובה לברך וליד הנגדית כשאתה מתחיל להוריד אותו ולרדת. המנוע הזה מייצר דרייב חזק וברור מהפניות בלי לאיים, בלי חשש. יש כאן המון אחיזה טבעית, תודות גם לקורסה 2 שמותקנים עליו. גם הבלמים, מקבלים את אותן תגובות עם פעולה עוצמתית ולינארית.
אבל יותר מהכול יש כאן את השילוב הנדיר הזה, בין היגוי ניטראלי, פרונט שמשדר בטחון ויציבות כיוונית אדירה גם על סוף הצמיג. ממש מיני RSV. הכל קל ונגיש כל-כך עד שאתה מוצא את עצמך עם חיוך ענק על הפנים בכל כביש מפותל. גם אם זה כביש לא חלק במיוחד, המתלים מרגישים איכותיים, ומצמידים את הגלגלים לאספלט ללא טלטלות. הם גם תורמים לנוחות הכללית. למרות מידותיי הידועות, לא נתקלתי במגבלת הטייה על הכביש הציבורי. ואם הזכרתי את אותן המידות, אפילו הבולם האחורי, שנראה פשוט למדי, החזיק מעמד בגבורה ומבלי שכיוונתי את עומס הקפיץ אפילו. ועוד אחת קטנה, לרוכבים גבוהים או שמנים, הוא עשוי להרגיש מעט צפוף.
במהלך ימי המבחן, תהיתי ביני לבין עצמי, האם האפריליה יכול להחליף את הסופרבייק הפרטי שלי. עם הרבה פחות משקל וכוח, זו שאלה לא פשוטה. המשיכה נובעת מהיכולת הנהדרת שלו, גם ביום-יום, ומהעובדה שמדובר באופנוע חדש (עם כל הראש השקט הנלווה לזה). אני משער שאם הייתי קונה אחד כזה עבורי הייתי משחרר את הסוסים החבויים במנוע הזה. אפריליה כוונו אותו ל-95 כ”ס בכדי שיוכלו להוריד את ההספק לטובת מכירת כלים כאלו, לאלו שרשיונם מוגבל.
אני מאמין שעם פילטר, אגזוז ותוכנת ניהול מנוע אחרת, יהיה ניתן בקלות יחסית לשחרר עוד 10 כ”ס אבודים. הייתי גם מחליף את הבולם האחורי לאחד כזה שמתאים למשקל שלי, בשביל עבודת מסלול מאומצת. זהו. תלונות? אחת, לרוכבים מנוסים, כל הבקרות והאלקטרוניקה שבהן מצויד האפריליה, די מיותרות. הוא אופנוע מאוזן ומגובש בכדי להתנהג טוב גם בלי אלו. וכל המערכות הלא זולות הללו, הן חלק מהמחיר שלו.
כן, זה אופנוע טוב ומרשים עד כדי כך. אבל הסיפור האמיתי פה הוא אחר, כמו שהזכרתי קודם. הבסיס הזה מרגיש כל-כך נכון וורסטילי, עד שהוא גורם לי לרצות לאן אפריליה עוד ייקחו אותו. על הבסיס הזה אפשר לייצר משפחת דגמים שלמה שתהנה מאותה יכולת בסיסית שתקסום לכמה סוגי קהלים. אם זו רפליקת דקאר מכאן, או רודסטר שרירי משם. בכל מקרה, אפריליה RS660 מבשר על רנסנס ליצרן הזה, ומעבר לזה, הוא יוצק תוכן לקטגוריה החדשה יחסית. קטגוריה שנעה בין אופנועים זולים בנפח דומה ועד ליקרים משמעותית בנפח גדול יותר. מול כל אלו, ה-RS660 מרגיש כמו נוסחה חדשה ונגישה. כזו שלוקחת את הטוב שיש באפריליה הגדולים, ומנגישה אותו לקהל רחב יותר.
נתונים: 659 סמ”ק, 95 כ”ס ב-10,500 סל”ד, 6.8 קג”מ ב-8,500 סל”ד, 183 ק”ג (רטוב), 83,000 שקלים