המותג אלפין לא ממש מוכר לקהל הישראלי, גם זה חובב ההגה. את דרכה החלה אלפין בשנת 1955 כיצרנית קטנה של מכוניות ספורט כשהיא עושה שימשו במנועים ומכלולים שהגיעו מרנו. את תהילתה רכשה אלפין בעקבות שלל ניצחונות במרוצים בשנות ה-60 וה-70 עם ה-A110, מכונית ספורט בעלת מנוע אחורי שיוצרה בין השנים 1963 ל-1977. ההצלחה של אלפין לא נעלמה מעיני רנו, שהשתלטה על הסדנה והפכה אותה לבסיס לחטיבת “רנו ספורט” המהוללת. אלפין המשיכה לייצר מכוניות ספורטיביות תחת שמה עד אמצע שנות ה-90 ואז פשוט נעלמה בעקבות שנים של רמת מכירות נמוכה וחוסר יכולות לאתגר את מיטב התוצרת הגרמנית והאיטלקית.
שני עשורים לאחר מכן החליטו ברנו שהגיע הזמן שאלפין תעשה קאמבק, ובשנת 2017 הוצג באירוע ג’נבה דגם חדש המהווה הומאז’ לאלפין המקורית – A110 מודרנית ששימרה את הקונספט של מכונית ספורטיבית קטנה, קלת משקל, בעלת מנוע מרכזי והנעה אחורית. עם זאת, האלפין המודרנית מציגה מספר שינויים ביחס למקור. המנוע ממוקם כאמור במרכז ולא מאחור כמו בדגם הקלאסי, ובמקום תיבת הילוכים ידנית ישנה תיבת רובוטית כפולת מצמדים. החלטה תמוהה לטעמנו, שלטענת החברה מטרתה לחסוך דווקא במשקל (וגם לפנות לקהל רחב יותר).
זה לקח זמן, אך בסופו של דבר אלפין הגיע גם לישראל והחלה לשווק בשנה שעברה את מגוון גרסאות ה-A110. הגרסה הבסיסית, מונעת על ידי מנוע המפיק 252 כ”ס ומאפשרת כניסה זולה, באופן יחסי לגרסאות האחרות, למותג אלפין. גרסת ה-GT, הכוללת מנוע בעל הספק משודרג של 301 כ”ס וכיול מתלים מרוכך, נועדה להיות מכונית גרנד טורינג נעימה ומהודרת יחסית. הגרסה הספורטיבית, ה-S, כוללת את המנוע החזק יחד עם כיול מתלים קשיח לטובת התנהגות כביש או מסלול טובה יותר. בפסגת ההיצע, ניצבת גרסת ה-R המוכוונת למסלול, הכוללת שימוש נרחב בסיבי פחמן לצורך חסכון במשקל עצמי. אלינו הגיעה גרסת ה-S המושחזת הנושאת תג מחיר יומרני של 580 אלף שקלים, המציב אותה ראש בראש מול המתחרה העיקרית שלה בעלת תצורת ההנעה הזהה: פורשה קאיימן.
רטרו-מודרני
אלפין A110 החדשה שאבה את ההשראה העיצובית שלה מאותה אלפין מקורית שהזכרנו בתחילת הכתבה, וזה בולט למדי בזכות קווי המתאר הדומים. העיצוב אינו מסגיר את היותה של האלפין מכונית בעלת מנוע מרכזי ותורמים לכך כונסי האוויר שהותקנו באופן מוסתר לצד הקורות האחוריות. בחזית, ארבע יחידות תאורה עגולות המשחזרות באופן נפלא את המראה האייקוני של האלפין המקורית. מאחור, זנב המשתפל מטה וקצה מפלט גדול הבוקע מבעד למרכזו של הדיפיוזר. קלאסית ומודרנית כאחד, וששונה כמעט מכל מכונית שניתן לפגוש על כבישי ישראל.
תא הנוסעים ממשיך בגישה מינימליסטית המשולבת בניסיון לספק רמת גימור יוקרתית באמצעות חיפויים שונים, אבל אי אפשר להתעלם ממערכת המולטימדיה המיושנת ומתגים שהגיעו מהדור הקודם של הקליאו. לא תמצאו בתא הנוסעים של אלפין A110 אבזור יוקרה שאדם מן השורה מצפה למצוא ברכב ברמת המחיר הזו. למעשה, אפילו תא כפפות, כיסי אחסון בדלתות ומראות בסוככי השמש בלטו בהעדרם.
מה שכן תמצאו הוא מה שדרוש וחשוב לנהיגה: גלגל הגה נעים לאחיזה, מנופי העברת הילוכים מאחוריו וזוג מושבי באקט ספורטיביים שמספקים אחיזה ותמיכה מצוינת בגוף הנהג והנוסע. חשוב לציין כי מכיוון שמדובר במושבי באקט, משענות הגב אינן ניתנות לכוונון ושינוי בגובה המושב מחייב שימוש בכלי עבודה. מה לגבי פרקטיות? האלפין כוללת שני תאי מטען – קדמי בנפח 96 ליטר ואחורי בנפח 100 ליטר. התא הקדמי מוגבל בעומקו ולא יאכלס למזוודת טרולי עבה, ואילו התא האחורי, בעל הפתח הצר מתאים לכל היותר לשקית קניות ארעית.
טיפוס הרים
אבל בואו נתעסק במה שחשוב באמת. לחיצה על הכפתור האדום מעירה לחיים את מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.8 ליטר של רנו המפיק 301 כ”ס ב-6,300 סל”ד ו-34.7 קג”מ ב-2,400 סל”ד. לא מספרים גבוהים ברמה אבסולוטית, אך הודות למשקל של מכונית סופרמיני מאובזרת זה מספיק כדי להאיץ מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 4.2 שניות בדרך למהירות מרבית של 260 קמ”ש. הנתונים היבשים האלו, גם אם הם נשמעים מעוררי חשק, אינם מספרים את הסיפור האמיתי של אלפין A110. המכונית הזו אינה מיועדת לכבישים ישרים.
היא גם לא מיועדת לנהיגה עירונית. אמנם למרות קשיחות המתלים אך לא מדובר בחוויה בלתי נסבלת, והאתגר העיקרי בעיר הוא קוטר הסיבוב הגדול יחסית של 11.4 מטר, אותו ניתן לפתור באמצעות ביטול בקרות ורגל כבדה על הדוושה הנכונה. בכל אופן, האלפין דורשת להגיע לכבישים פתוחים ומפותלים, ואם אפשר אז למסלול מרוצים ייעודי, שם היא תוכל לבוא לידי ביטוי. זה בדיוק מה שעשינו.
יצאנו מהמרכז לכיוון מסלול המרוצים פצאל. בדרך למסלול, בדרכים המפותלות, האלפין התגלתה כשותפה נאמנה כדי להתמזג עם תנאי הדרך ובמסלול פצאל התחושות התחדדו עוד יותר. ההגה מדויק מאפשר שינויי כיוון מהירים, התנהגות הכביש נשלטת והבלמים מצוינים. תיבת ההילוכים מתמסרת ובועטת במצב “מסלול”, כשהמנוע דוחף את הצרפתיה הקטנה כבר מסל”ד נמוך יחסית. נציין כי אותו מנוע אינו מציג “אופי” בועט הקצה העליון של הסל”ד, תכונה שהייתה יכולה לספק עוד קצת “פלפל” למכונית החריפה הזו. גם בקצב נהיגה מהיר למדי, האלפין מעניקה ביטחון רב מאחורי ההגה, כל עוד הכביש יבש כמובן.
למרות שתיבה ידנית נחשבת לבחירה הטבעית עבור מכונית ספורטיבית קטנה כמו האלפין, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהומאז’, לאחר נהיגה ממושכת התיבה הרובוטית התקבלה בהבנה מסוימת בזכות פעולתה המהירה, המשתלבת עם הקצב המהיר שהמכונית הזו מייצרת. הערה אחת נרשמה בנוגע לאותה תיבה – משוטי העברת ההילוכים קבועים וזה נפלא. אך הם קצרים מידי ועלולים לגרום לנהג לפספס אותם בנהיגה בפניות הדוקות.
מעבר לקצב המהיר האלפין מייצרת גם צלילים שתורמים לחוויה, ואנחנו לא מתכוונים למערכת השמע הבינונית, בטח ביחס לרכבים אחרים ברמת המחיר שלה, שמותקנת בתא הנוסעים. המנגינה שליוותה אותנו בקעה מהמפלט שהשמיע “בק פיירים” קולניים בכל פעם שעזבנו את דוושת התאוצה, מהמנוע שהציג צליל נוכח בתא הנוסעים שהתגבר ככל שהסל”ד עלה ומרעשי יניקה וגדישה. לצערנו, צליל נוסף שנשמע מידי פעם היה זה של מערכת ההתרעה בהתקנה מקומית.
אנינים ונהנים
בסופו של דבר אלפין A110 היא מכונת נהיגה טהורה שנבנתה למטרה אחת – להשביע את רעבם של חובבי הנהיגה האמיתיים. היא צפופה, היא לא פרקטית, והיא רועשת – בדיוק כפי שמכונית ספורטיבית אמורה להיות. אלפין A110 אינה מיועדת לאנשים המעוניינים להתהדר בסמל מוכר שמהווה, בין היתר, גם סמל סטאטוס. היא מיועדת למי שרוצים להתהדר באנינותם והיותם שונים, בזמן שהם מחייכים מאחורי ההגה של אחת ממכוניות הנהיגה המהנות ביותר הניתנות לרכישה כיום בישראל.
*תודה למסלול המרוצים הפצאל על העזרה בביצוע המבחן
אלפין A110S – תעודת זהות
מנוע: מרכזי, 1,798 סמ”ק, 4 צילינדרים טורבו, הספק: 301 כ”ס ב-6,300 סל”ד, מומנט: 37.4 קג”מ ב-2,400 סל”ד, תמסורת: כפולת מצמדים 7 הילוכים, הנעה אחורית, בסיס גלגלים: 242 ס”מ, משקל: 1,184 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 4.2 שניות, מהירות מרבית: 260 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 14.5 ק”מ לליטר, מחיר: 580,000 שקלים
