אינדיאן סקאוט בובר, לא הייתי מוכן אליו. זאת אומרת העיצוב דיבר אליי. וכשמדברים על זרמי רטרו ששוטפים שוב את העולם בשנים האחרונות, בובר זה לא פחות מראה ממהות. והמראה פוגע בול בפוני. נמוך, קצוץ, מושחר. עם הצמיגים בעלי הפרופיל האגרסיבי שבולטים יותר מהכנפיים המצומצמות. המשיכה כאן, מתחילה כבר במבט.
הקטע המפתיע, מבחינתי, זה שהמשיכה ממשיכה גם אחרי ישיבה והנעה. כמו בתחומי חיים אחרים, גם הישיבה על אופנוע מתחילה בראש ובראשונה מתנוחה. התנוחה קובעת איך זה יזוז, איך זה ירגיש. בסיסי. והתנוחה כאן שונה, מרוב מה שיש מסביב. המושב נמוך מאוד – המהלך של הבולמים האחוריים ירד ב-25 מ”מ לעומת הסקאוט הרגיל – אז אתה קרוב לרצפה.
הרגליים נשלחות לפנים, למרות שהרגליות קרובות יותר לרוכב ב-38 מ”מ מאשר בסקאוט – זה עדיין מרגיש כאילו הן פרושות הרחק לפנים. גם הכידון מרגיש שונה, רחוק יותר ומחייב כיפוף ברור לפנים. התחושה הזו של רגליים שלוחות עם ידיים באותה זווית עם גב כפוף לפני אולי נשמעת כמו עינוי, אבל היא מתלבשת בול. הרכיבה אל הכידון נותנת תחושה שליטה מצד אחד ומצד שני אתה עדיין מרגיש כאילו אתה חוצה את ארה”ב עכשיו.
למראה ולתנוחה מתווסף עוד משהו. המנוע. הוי-טווין “הקטן” של אינדיאן מגיע לכאן עם אותם נתונים מוכרים. 1,133 הסמ”ק מחולקים בין שתי הבוכנות כאן ומפיקים 94 כ”ס ואולי חשוב יותר 9.8 קג”מ. המשקל ד”א נמוך במעט מזה של הסקאוט ועומד על 250 ק”ג יבש. עכשיו, אפשר לצאת לדרך.
השילוב הזה, בין מנוע חזק למדי, לאופנוע שנראה ככה, תמיד מפתיע. ההספק שם, המומנט בטח וסחיטה של ידית ימין תפיק צרחה מהגלגל האחורי ומבט מופתע משאר מתשמשי הדרך. האו מגיב טוב, עובד עגול, לא כמו קאסטומים אמריקאים אחרים. זה תמיד הקטע של אינדיאן לטוב או לרע. כאן זה לטוב, לטוב מאוד. כי התפעול ההגיוני, החום השפוי מהמנוע מקורר המים, הבלמים היעילים כל אלו נדרשים כאן.
כי הוא גם מתנהג טוב. גורם לך לחקור אותו ולדחוף אותו עוד ועוד. זה נגמר די מהר עם מרווח ההטייה המוגבל על ידי הרגליות הנמוכות. אבל כל הזמן הזה הוא מרגיש יציב, מרוסן וטבעי מאוד. הוא משדר המון ביטחון גם שאתה מתנהג אליו כמו שלא אמורים להתנהג לאופנועים מהז’אנר הזה. וכאן אני מגיע למעשה לנקודה שגרמה לי להתאהב בבובר.
כל המרכיבים האלו ביחד, בשילוב בסיס הגלגלים הארוך הופכים את האופנוע הזה לפאוור-סליידר מהסרטים. אתה יושב כמעט על הגלגל האחורי הידיים והרגליים שלך מרגישים על הגלגל הקדמי. צולל לתוך פנייה עם הביטחון והיציבות שמובנים בתוך האופנוע הזה. ואז, אתה משחרר את המנוע הזה לחופשי. מסובב את המצערת תוך שהכוח מתגבר על האחיזה מאחור.
האחורי שלך מתחיל לפסוע ואתה מתחיל לתקן את הקדמי לכיוון הקדמי. הגוף שלך נמצא באותה הזווית, בין מידת ההחלקה של האחורי למיקום של הקדמי. החלקת הכוח כל כך צפויה, התנוחה הופכת אותה לברורה ונשלטת. לך נשאר רק לנגן על הגז ולשחק איתה כמה שאתה רוצה.
ככה שהבובר הזה גורם לך להתנהג כמו חוליגן. משדר טונות של ביטחון במשחקים האלה. המנוע חזק, אבל לא חזק מדי. האחיזה טובה, אבל קל להתגבר עליה. אתה קרוב לקרקע ומרגיש שאתה יכול להחליק עליה לנצח. בין אם זה במהירות נמוכה או גבוהה יותר. וזה גרם לי להסתכל על הבובר הזה בצורה אחרת. ולא רק בגלל, איך שהוא נראה.
נתונים: 1,331 סמ”ק, 94 כ”ס ב-8,000 סל”ד, 9.8 קג”מ ב-5,600 סל”ד, 250 ק”ג, 109,203 שקלים