לפעמים אין חשק לתור את קצוות המדינה בכדי ליהנות מכביש איכותי ונוף שמרחיב את הדעת ומחייה את הנפש.
לפעמים פשוט מתחשק לתת קפיצה קטנה למקום קרוב, לפינה אחרת שתעזור לנקות קצת את הראש.
זה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. נוסעים לכביש עין-השופט. לא רחוק, כשעת נסיעה מהמרכז, לכביש טכני ומהנה שחושף את הנופים המדהימים של פארק רמת מנשה. בווידאו אפשר לקבל ניחוח קל של האזור, עוד פרטים בכתבה בהמשך העמוד.
לאן: רמת מנשה
כביש: עין השופט כביש 6953
למי מתאים: לכל מי שרוצה לנקות קצת את הראש ויש לו שעתיים-שלוש פנויות.
לשים לב: תנועה, כניסה ויציאה משבילי הפארק, רוכבי אופניים.
אטרקציות באזור: פארק רמות מנשה, ג’וערה
אורך הכביש: כ-7 ק”מ
אורך המסלול כולו (יציאה מתל-אביב): כ-180 ק”מ
הכביש אליו נצא היום הוא מקום שקצת נשכח בשני העשורים האחרונים. הכביש בין עין השופט לצומת משמר העמק, היה המקום אליו נוסעים בכדי לתת גז, גם על שניים וגם על ארבע. וותיקי ענף הרכב זוכרים עד היום, למבורגיני קונטאש שהגיעה לביקור חטוף בארץ הקודש וכמעט מצאה את מותה כאן בצילומים למגזין רכב ישראלי בשנות השמונים. יש הרבה סיפורים על המקום הזה, אך זוהרו אבד במקביל לעלייתו של כביש סדום-ערד ומאז שככה ההתלהבות.
עד לנקודה הזו זה היה מקום קרוב ומוכר לכל מי שרצה לתת קצת גז והוא אפילו זכה לכינוי מיוחד – ‘כביש הדוקאטים’. השם מעיד על השנים בהן זרח הכביש הזה, בעידן שבו רק דוקאטים יכלו לייצר קצב בכביש מפותל. שנים בהן היפנים היו טילים של קו ישר.
הדרך
לא מסובך להגיע לכביש עין השופט. אנחנו יצאנו מאזור המרכז על כביש החוף. שמאלה במחלף זכרון לכביש 70 בואכה צומת פורדיס. ממשיכים ישר ולאחר כ-17 ק”מ אנחנו פונים ימינה במחלף אליקים. המשכנו עם כביש 672 לאורך כ-4 ק”מ ואז על 6954 לעוד כשני ק”מ, עד שהגענו לכיכר בכניסה לישוב עין-השופט שם פנינו שמאלה. כאן הכביש שלנו מתחיל.
וזהו כביש, כמו שאנחנו אוהבים. הוא לא ארוך מדי ותרגישו חופשי לחזור עליו הלוך ושוב מספר פעמים. האספלט כאן משובח וגם הנוף כשהכביש מתפתל בין שדות ויערות ועצי ענק מטילים את צילם עליו. רוב הפניות כאן טכניות ומורכבות למדי וכדאי גם לתת את הדעת על שדה הראיה המוגבל כאן.
ואם מדברים על בטיחות צריך לזכור שזהו אזור שיכול להיות עמוס לעתים. אז כדאי לשים לב לרכבים שעלולים להגיח משבילי העפר הצדיים, רוכבי אופניים ורוכבי שטח שחוצים את הכביש.
מומלץ להגיע לכאן בשעות הבוקר המוקדמות או שעות אחה”צ בסוף השבוע. אז ניתן ליהנות מתנועה דלילה ומהזרימה הייחודית של הכביש הזה. אם הצלמים לא היו לוחצים עלי לחזור הביתה, כנראה שהייתי ממשיך לרוץ עליו הלוך ושוב עם הדוקאטי 797 שלקחנו לצילומים. אופנוע בעל יכולת אבל לא מאיים מצד אחד, מזג אוויר נפלא ושמיים בהירים מצד שני. שים את כל זה על כביש משובח ונוף מהמם, אפשר להאשים אותי?
מה יש כאן חוץ מכביש?
יש די הרבה, אנחנו ניגע בשתי דוגמאות. כק”מ וחצי מתחילתו של הכביש נמצאת פניה ימינה עם השלט ג’וערה. בג’וערה התיישבה משפחת צלאח בתחילת המאה הקודמת לאחר שקנתה את השטח מידי הערבים שהיו במקום. הם הקימו בית אבן גדול על הגבעה שחולשת על הסביבה. לפני קום המדינה המקום שימש את ארגון ההגנה לצורך אימונים ולאחר קום המדינה שימש המקום כבית-ספר למ”כים של חטיבת גולני. בבית האבן האמור, שוכן מוזיאון ההגנה. הצטערנו מאוד לגלות שהמקום סגור עד להודעה חדשה.
הכביש חוצה את פארק רמת מנשה שמציע לא מעט אטרקציות למטיילים. יש דרך נוף מוסדרת של קק”ל שעבירה לכל אופנוע ורכב, אפשר לעשות מסלול רגלי בנחל השופט ואפילו לטבול בבריכות הקרירות. הפארק עצמו מדהים ביופיו, עם עצי מחט אדירים בגודלם, אלוני תבור יפיפיים ושטחים חקלאים הנפרשים עד האופק. אפשר וגם רצוי לרדת מהאופנוע ולחוות את עוצמתו של הטבע כאן.
