אופנוע: סוזוקי וי-סטרום 650 על השעון: 5,788 ק”מ צריכת דלק: 16.8 ק”מ/ל’ אירועים מיוחדים: כלום. לא בדקתי שמן או שרשרת. בעצם אפילו שטיפה הוא לא עבר… עלויות אחזקה: 0 שקלים שורה תחתונה: הק”מ מצטברים אבל הסוזוקי לא שם לב לזה
עבר יותר מדי זמן מאז הדיווח האחרון על סוזוקי וי-סרום 650 שנמצא אצלי במבחן ארוך טווח. כל-כך הרבה זמן, שאוטוטו אני צריך כבר להיפרד ממנו.
מה לעשות, אני חייב להתנצל. אני אדם עסוק מאוד. יש המון אופנועים חדשים לבחון, המון מכוניות חדשות לבדוק ואין סוף כתבות שצריכות לעלות לאתר. אז מה שקורה בד”כ, הוא שאין לי זמן לאופנוע הזה. הוא מטיס אותי לסידורים ופגישות, מקפיץ אותי בין מסיבות עיתונאים לאיסופי רכבים. כן, אני גם מביא עליו קניות מהסופר. הבוקר היה איזה שיא קטן כשבין כל השקיות הייתה על היד גם חבילת ניירות טואלט גדולה ושישיית מים מינרלים. אבל זה לא ממש קשור עכשיו.
בכל המשימות האלו, סוזוקי וי-סטרום דורש אפס מאמץ או תשומת לב. קל לעלות עליו ולהגיע לקרקע. הוא מתפקד כמו קטנוע-על בעיר. מדלג על מדרכות ועוד דברים כמו דו”ש רגע אחד ואז טס בקצב גבוה על הכביש המהיר.
אם אתם שואלים אותי, אין רכיב אחד ספציפי שגורם ליכולת המשובחת של האופנוע הזה. מקרה קלאסי של שלם העולה על סך חלקיו. כי חלק, חלק, אין כאן משהו מרשים. קח את המתלים לדוגמה. מזלג פשוט ונטול כיוונון מלפנים, בולם עם כיוון עומס קפיץ מאחור (עם ברז נוח מאוד ד”א). אבל אלו מכוילים פשוט נכון, נותנים תחושת ספיגה איכותית ומצמידים את גלגליו של הסוזוקי אל הקרקע על פני כביש שונים בעומס מגוון.
דיווח ראשון – סוזוקי וי-סטרום 650 (ארוך-טווח): הרצה
דיווח שני – סוזוקי וי-סטרום 650 (ארוך טווח): טיפול 1,000
המנוע וותיק מאוד. הוא עבר עדכונים ושינויים לכבוד הדור הזה אבל בבסיסו זה אותו וי-טווין ממנו מסתובבים בעולם כבר 400,000 עותקים. הוא נעים מאוד בשימוש נורמטיבי, עגול חלק וגמיש. לא חזק במיוחד עם 70 כ”ס אבל הוא בדיוק מה שאתה צריך בשביל להתגלגל רגוע.
רוצה למהר? אין בעיה אבל שים אותו מעל 6,500 סל”ד. משם ועד לקצה הסקאלה הוא מניב תאוצות נאות. לא משהו מרטיט, משהו שלוקח אותך מהר ממקום למקום. ליעילות הזו יש מחיר, ולמנוע הזה חסרה קצת כריזמה. אצלי האופנוע מבלה על המנתק רוב הזמן ותעיד על זה צריכת הדלק. בזמן ההרצה הנינוחה האופנוע עבר 24 ק”מ על כל ליטר. מאז שהיא נגמרה הנתון הזה ירד ל-16.8 ק”מ/ל’ בשימוש חוליגני בעליל.
אם יש בכל זאת רכיב אחד שהופך את האופנוע הזה למה שהוא, זו השלדה. הקורות האדירות נראות כאילו נלקחו מאופנוע עם הספק כפול. אזור צוואר ההיגוי נראה כאילו הוא יכול לטפל בצרכי סופר-ספורט ולא לכלבו רגוע וחביב. זו, יחד עם גיאומטרית היגוי מוצלחת מאוד נותנות לאופנוע הזה התנהגות כביש נפלאה.
ההיגוי מהיר, אבל לא מהיר מדי. היציבות הכיוונית משובחת. הוא נכנס לפניות בצורה טבעית וחי בהטיה באופן נונשלנטי. אחד הדברים שאני רוצה לחקור באופנוע הזה, הוא התנהגות האופנוע בהחלקה תחת בלימה. ה-ABS לא נותן לך לבדוק את זה, אבל אני מתכנן לשלוף את הפיוז הנכון בקרוב.
ואם דברנו על בלמים ומערכות אלקטרוניות- הנשיכה הראשונית של הבלם הקדמי לא מספקת וזה לא השתנה מיומו הראשון של האופנוע אצלי. ובעניין האלקטרוניקה, בקרת משיכה מתנתקת זה דבר נפלא. סוזוקי וי-סטרום מאוד נשלט בהחלקות כוח על אספלט עירוני חלקלק. הוא גם שש להרים את הגלגל הקדמי שלו בראשון (ובשני עם משיכה קלה) כשהמנורה בלוח השעונים דלוקה בכתום באופן קבוע.
הווידאו הבא מסביר למה אני הולך ומתאהב באופנוע הזה. ואני מקווה שהוא יחזיק אתכם עד הדיווח הבא שיפורסם ממש בקרוב, במקביל לטיפול 6,000.